פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 172 בתים ,  לפני 3 שנים
המיוחד במשטרים הטוטליטריים המודרניים הוא הכסות ה[[אידאולוגיה|אידאולוגית]] שבה הוקמו: אידאולוגיה [[קומוניזם|קומוניסטית]] (ב[[קוריאה הצפונית]] ובעבר ב[[ברית המועצות]], [[סין]] ומדינות אחרות); אידאולוגיה לאומנית-גזענית קיצונית ב[[גרמניה הנאצית]]; אידאולוגיה פטריוטית-קיצונית במשטרים ה[[פשיזם|פשיסטיים]]; אידאולוגיה דתית ב[[איראן]] וב[[אפגניסטן]] של משטר ה[[טאליבן]]. לעתים נדירות המשטר הוא גם ללא אידאולוגיה כלשהי, אולם במקרים כאלו הוא מזדרז להמציא אידאולוגיה כזאת.
 
הדבר שונה ממשטר [[עריצות]] בו שליט יחיד עולה מתוך מצב של כאוס או חוסר יציבות ולא מתוך אידאולוגיה ברורה ואוטופיסטית כשהוא מבסס את שלטונו בעזרת [[טרור מדינתי]], פחד ויצירת תלות נפשית. הנצאים היו חרות והגרמנים גם.
 
==אידאולוגיה חובקת כל==
 
==מפלגה אחת, מנהיג אחד==
[[תמונה:Benito Mussolini and Adolf Hitler.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[בניטו מוסוליני]] יחד עם [[אדולף היטלר]]. שני מנהיגים אופיינים של משטרים טוטליטריים שחברו יחד.|alt=הם היו הרבה משפיעים בעולם כולו ועד הים בישראל.]]
משטרים טוטליטריים מאופיינים בקיומה של [[משטר חד-מפלגתי|מפלגה אחת]] בלבד שעלתה לשלטון בדרך של הפיכה אלימה, במהלכה הושמדה באלימות כל צורה אפשרית של [[אופוזיציה]]. בתחילת דרכה, המפלגה פתוחה לכולם, אך ככל שהיא מתבססת יותר, כך קשה יותר להיכנס אליה. חברי המפלגה הופכים את עצמם ל[[אליטה]] והם מגנים על מעמדם בין היתר, על ידי חסימת חברים חדשים מלהצטרף, או "טיהורים" חוזרים ונשנים המופנים כלפי חברים ותיקים המהווים איום. בהדרגה, הופכת המפלגה הטוטליטרית ליותר ויותר ריכוזית וחדגונית במסריה, עד שהיא מרוכזת כולה סביב מנהיג אחד כל-יכול, אשר סביב מוצא פיו יקום וייפול דבר. יתר חברי המפלגה שואבים את עוצמתם מהמנהיג.
 
תעמולה בעידן המודרני משמשת רבות משטרים טוטאליטריים, בכל רחבי העולם. השימוש בתעמולה משמש ככלי שליטה עוצמתי ביותר, שכן הוא מסוגל להגביר את הציות של האזרחים השונים בלא הפעלת כוח ישיר, כיון שבמדינות כאלו אמצעי התקשורת נתונים בידי ה[[ממשל]], השימוש בתעמולה הופך לנגיש ונוח.
עם צמיחתן של המדינות הטוטליטריות הגדולות של [[המאה ה-20]]: [[ברית המועצות]] ו[[גרמניה הנאצית]], התפתח במיוחד השימוש בתעמולה ברשות משטרים כאלו. בגרמניה הנאצית אף היה [[שר תעמולה]] מיוחד - [[יוזף גבלס]].
בשתי מדינות אלו נעשה שימוש קיצוני במיוחד ביצירת [[פולחן אישיות]] של מנהיגיהן, ובעיקר [[אדולף היטלר]] ו[[יוסיףויוסיף סטלין]], פולחן אשר הפך את האישיות המנהיגה למזוהה עם טרדות הציבור כולו.
 
==שימוש בטרור==
משטר טוטליטרי תמיד מאופיין במידה רבה של [[טרור מדינתי]] נגד אזרחים. בקרב האזרחים, ישנן שתי קבוצות שהן המטרה של הטרור: הקבוצה הראשונה כוללת בני אדם לא רצויים בשל תכונותיהם, כמו מעמד חברתי או פוליטי (בורגנים בברית המועצות, "ריאקציונרים" בסין) או בשל מוצאם האתני או כל תכונה פיזית אחרת (יהודים, צוענים, הומוסקסואלים ובעלי מומים בגרמניה הנאצית). הקבוצה השנייה כוללת בני אדם שנחשדים כמתנגדים למשטר.
 
הטרור המדינתי נגד מתנגדי משטר מופעל בידי כוחות של ה[[משטרה]] אשר משתמשים ברשת ענפה מאוד של מודיעין על מנת לאתר מתנגדים פוטנציאליים. כל אדם שחושדים בו כמתנגד למשטר, דינו פעמים רבות [[מוות]], [[בית סוהר|כליאה]] או "[[חינוך מחדש]]". עשרות מיליוני בני אדם מצאו את מותם בידי הטרור הטוטליטרי. בגרמניה הנאצית נרצחו כ-12 מיליון איש בדרכים אלה, מחציתם יהודים; ברוסיה ה[[סטלין|סטליניסטית]] מספר הקורבנות הגיע לכ-20 מיליון איש; בסין של [[מאו דזה-דונג|מאו]] מספר הקורבנות האמיר לכ-50 מיליון בני אדם. שתי דוגמאות למשטרים טוטליטריים:
 
==גורלם של משטרים טוטליטריים==
משתמש אלמוני