תרדמת – הבדלי גרסאות

* [[מוות מוחי]]: כדי לאבחן מוות מוחי, דרושה הפסקה לא הפיכה של כל תפקודי המוח. אבחנת מוות מוחי בילדים מתחת לגיל 5 צריכה להיעשות בזהירות. הקריטריונים לקביעת מוות מוחי הם הפסקה של פעילות מוחית (חוסר תגובתיות לכאב או דיבור, היעדר רפלקסים של גזע המוח- אין תגובות של אישונים, קרנית, gag reflex, מבחן קלורי כושל וכן הלאה, וכן תגובות נשימתיות חסרות- החולה אינו מבצע מאמץ נשימתי למרות עליית רמת הפחמן הדו-חמצני בדם), קביעה כי הפגיעה היא בלתי הפיכה (יש לדעת את הסיבה לתרדמת והיא חייבת להיות בלתי הפיכה- חובה לשלול לעניין זה הרעלת סדטיביים, היפותרמיה, שוק וחסימה נוירו-מוסקולרית, היות שמצבים אלו יכולים לגרום לתמונה קלינית הדומה למוות מוחי, אך תיתכן בהם החלמה נוירולוגית), ועקביות בחוסר התפקוד המוחי- לצורך העניין, יש להדגים כי גם לאחר 6 שעות ה- EEG הוא שטוח, לאחר 12 שעות האק"ג מאשר את המוות המוחי, או 24 שעות בפגיעת מוח כתוצאה מחוסר אספקת למצןחמצן, ללא EEG המאשר זאת. ניתן לבחון באופן מיידי מוות מוחי על ידי הדגמה של חוסר זרימת דם למוח על ידי אנגיוגרפיה מוחית או טכניקת דופלר.