פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 3 שנים
הגהונת
טיפאוס נחשב אבי הרוחות המזיקות ואבי ההרפיות, אך הרוחות המיטיבות לא נחשבו בניו. אצל המשוררים המאוחרים יותר מקושר טיפאוס לעתים תכופות עם מצרים, שם אין האלים מסוגלים להתמודד עמו ועל כן הם הופכים, בפחדם, לבעלי חיים (מלבד זאוס ואתנה).
 
בסיפורים אחרים, מתואר טיפון כדרקון ענק נושף אש, שמכתפיו יוצאים נחשים ויצורים בעלי מאה ידיים. לפי אחד המיתוסים, הוא תוקף את האולימפוס ורק זאוס נשאר להתמודד מולו. טיפון לוקח את זאוס למערתו, מנקר את עיניו וכובל אותו, עד שהרמס ופוסידון באו לעזור לו ויחד הם מביסים אותו וכולאים אותו מתחת להר [[אטנה]].
 
ב[[מצרים התלמיית]] זוהה טיפון עם האל ה[[מצרים העתיקה|מצרי]] [[סת]], אשר תואר בתקופה זו כ[[חמור]]. על פי [[עלילת החמור]], זוהה טיפון-סת גם כאלוהי ה[[יהודים]].