אשקלון (עיר עתיקה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תולדות העיר: הגהה |
Thinkingarena (שיחה | תרומות) |
||
שורה 14:
על פי המסופר ב[[ספר יהושע]] (פרק י"ג), העיר לא נכבשה על ידי צבאו והיא הייתה עיר מושב פלישתית, כנראה מגל מוקדם של הגירה פלישתית. אולם מיד לאחר מות יהושע בן נון, נלכדה העיר על ידי בני שבט יהודה ([[ספר שופטים]] פרק א') שלא הורישו את תושביה הפלשתים (קויפמן בפרושו לשופטים 83).
ב[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]] גדלה העיר ושטחה הגיע לכ-600 דונם. חומות העיר עובו במשך התקופה והיו עבות ביותר. עם זאת, החומה לא הקיפה את כל העיר אלא יצרה [[חצי מעגל]] שמגן על העיר מצפון, מזרח ודרום, ואילו כלפי הים, מערבה, הסתמכו אנשי העיר על [[מצוק]] טבעי לשם הגנתה. שיטה זאת של חצי המעגל אומצה אחר כך גם על ידי ה[[רומאים]] וה[[ערבים]]. אשקלון היא גם העיר העתיקה ביותר בה נמצא שער [[קשת (מבנה)|קשת]] בכניסתה.על פי ההלכה היא נחשבת עיר מוקפת חומה(כנענית ) מימות יהושע בן נון ולכן היא חייבת בקריאת מגילה בט"ו באדר.
בשנת [[1150 לפנה"ס]] לערך נכבשה העיר על ידי גל נוסף של מהגרים [[פלשתים]] מאיי הים התיכון. כלי [[חרס]] מראשית התקופה מצביעים על דמיון בין כלי החרס מעשה ידי הפלשתים לכלי חרס ה[[מיקנה|מיקניים]], דבר המחזק את ההשערה כי מוצאם של הפלשתים הוא ממזרח [[הים התיכון]], אזור שהיה נתון להשפעת [[התרבות המיקנית]]. תחת שליטת הפלשתים הפכה אשקלון לאחת מחמש ערי פלשתים, שביניהן ובין [[ממלכת ישראל המאוחדת]] ומאוחר מכן, לאחר הפיצול, ביניהן לבין [[ממלכת יהודה]] ו[[ממלכת ישראל]], התקיים מתח צבאי ומדיני מתמיד.
| |||