הבדלים בין גרסאות בדף "מתקפת הנגד של 8 באוקטובר"

ביטול גרסה 18058368 של The devious diesel (שיחה) - נימוקי החזרת הגרסה בדף השיחה.
(njhe, ehaur acur)
(ביטול גרסה 18058368 של The devious diesel (שיחה) - נימוקי החזרת הגרסה בדף השיחה.)
לטענת ברטוב, העדיף דוד אלעזר שצה"ל ישאר במגננה ויצא להתקפת נגד רק בעקבות שבירת המתקפה המצרית,‏{{הערה|1=‏ברטוב, עמ' 73.}} אלא שבהכרותו עם הצבא המצרי, סבר שהמצרים לא יתקיפו במהירות ויעדיפו לפעול עקב בצד אגודל, תוך עיבוי המערך שלהם בגדה המזרחית בנשק נ"ט ופרישת [[שדה מוקשים|שדות מוקשים]]. הוא חשש שעיכוב בהתקפה הישראלית יביא לכך שבהתרחשה, ימצא צה"ל מול מערך הגנתי סדור שקשה ל[[הבקעה (צבא)|הבקיעו]]. כמו כן, סבר שעיכוב בהתקפה יאפשר למצרים להעביר עוד טנקים רבים לגדה המזרחית.{{הערה|1=‏ברטוב, עמ' 79.}}
 
ב-7 בערב התקיימה ב[[חמ"ל]] פיקוד דרום שב[[אום חשיבה (בסיס)|אום חשיבה]] [[קבוצת פקודות]] בהשתתפות הרמטכ"ל, [[דוד אלעזר]], אלוף פיקוד הדרום ומפקדי האוגדות, למעט האלוף שרון שהגיע באיחור אחרי שבמסוק שעמד להטיסו נתגלתה תקלה טכנית. הרמטכ"לאלוף פיקוד הדרום, גורודיש, הציג את התוכנית שגיבש. על פי התוכנית, אוגדה 162 אמורה הייתה לתקוף מן האגף את הארמייה השנייה בכיוון מצפון לדרום, בין [[ציר לקסיקון]] הסמוך לתעלה ובין ציר החת"ם ולהערך לחציית התעלה באזור המעוזים "חזיון" ו"מצמד", במידה והדבר יתאפשר, כדי לתפוס "ראשי גשר" בצד המערבי של התעלה{{הערה|תרשים פקודת מרשם פיקודית למתקפת ה-8 באוקטובר. הספר "מלחמת יום כיפור.זמן אמת." ר. ברגמן וג. מלצר. עמ' 116.}}. הכוחות הוזהרו שלא להיכנס לטווח של שלושה קילומטרים מתעלת סואץ מחשש לירי [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] מעברה המערבי ומחשש לחי"ר מצרי מחופר החמוש במטולי [[RPG-7|RPG]]. גונן אף הציע עוד קודם לכן, בישיבה נפרדת עם הרמטכ"ל, לצלוח את התעלה. אך אלעזר הורה שאין לצלוח את התעלה ללא אישור ממנו. אוגדה 143, שישבה באזור צומת טסה על 'ציר החת"ם', הייתה אמורה להמתין בגזרה המרכזית כדי לסייע לאוגדה 162 במידת הצורך. בהמשך, ואםלאחר הכוחותשאוגדה שבצפון162 יכריעותכריע את המצרים בגזרתה (בין המעוזים "מילנו" ו"מצמד"), אמרההכתיבה התוכנית שאוגדה 143 תתקוף מצפון לדרום, גםמאזור היאצומת מהאגףטסה ועד אזור מעוז "אגרופית" בצפון מפרץ סואץ, בכיווןאת מדרוםכוחות לצפוןהארמייה השלישית המצרית שחצו את התעלה מזרחה, מאגפם הצפוני. לאחר שישמידו כוחות אוגדה 143 את כוחות הארמייה השלישית בכיוון(בדגש על אוגדות החי"ר המצרי מספר 7 ומספר 19) עליהם להיערך לחציית התעלה מערבה, באזור העיר סואץ {{הערה|תרשים פקודת מרשם פיקודית למתקפת ה-8 באוקטובר, תמלילי הקשר והסיכומים. הספר "מלחמת יום כיפור.זמן אמת." ר. ברגמן וג. מלצר. עמ' 116-125.}}. אלעזר קבע כי גם היציאה של אוגדה 143 דרומה מהגזרה המרכזית תתבצע רק לאחר אישור שלו.{{הערה|1=‏‏Martin Van Creveld, עמ' 212.}}
 
שרון, שהגיע בערך ב-9 בערב, כשהרמטכ"ל עמד לעזוב, תודרך על ידו בקצרה ונתבקש להתעדכן אצל גונן בפרטי התוכנית. לפני עזיבת הרמטכ"ל, הציע שרון לחלץ במשך הלילה חלק מאנשי המעוזים וטען כי ניתן לצלוח את התעלה. אלעזר סירב לאשר את פעולת הלילה לחילוץ המעוזים הואיל וגונן העריך, עוד קודם לכן, כי פעולה שכזו עלולה לגרום פגיעה בכ-50 טנקים.{{הערה|1=‏זאב שיף, '''רעידת אדמה באוקטובר''', הוצאת זמורה, ביתן, מודן תשל"ד,‏עמ' 84-82.}}‏‏{{הערה|1=‏Gawrych, עמ' 42-43.}} בישיבה נכח גם רמטכ"ל העבר [[יצחק רבין]] ולטענת ברטוב, סבר רבין גם מספר שנים לאחר המלחמה כי התוכנית "הייתה הטובה ביותר האפשרית".‏‏{{הערה|1=‏חנוך ברטוב, '''48 שנה ועוד 20 יום''', תל אביב: ספרית מעריב, 1978, עמ' 75.}} אדן, ששב חזרה לחמ"ל יחד עם שרון, טוען כי גם בהיעדר הרמטכ"ל לא אישר גונן ניסיון לחילוץ המעוזים, אך אולי משום שלא נוח היה לו לסרב לשרון הוותיק והמנוסה, הוא פסק כי בלילה לא יעשה ניסיון חילוץ, אך אם יגיע מידע מודיעיני חדש במשך הלילה, תתבצע על ידי הפיקוד הערכת מצב חדשה לפני תחילת ההתקפה המתוכננת.‏{{הערה|1=‏אברהם אדן, עמ' 81.}}
משתמש אלמוני