איליאדה – הבדלי גרסאות

ה'''איליאדה''' (ביוונית: '''Ἰλιάς''', אִילִיאס) היא הראשונה מבין שתי ה[[שירה אפית|יצירות האפיות]] בתרבות ה[[יוון העתיקה|יוונית]] אשר מיוחסות ל[[הומרוס]] (השנייה היא ה[[אודיסיאה]]) ובה נפרשים לאורך 15,693 טורים יצוג נוקב של טרגדיות, חורבן, חברוּת ומשפחה בעת מלחמה. רוב החוקרים מתארכים את חיבור שתי היצירות, אשר השפיעו רבות על [[תרבות המערב]], לסוף [[המאה ה-9 לפנה"ס|המאה ה-9]] או [[המאה ה-8 לפנה"ס]]. האיליאדה נכתבה ב[[יוונית הומרית]], וחולקה ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] לעשרים וארבעה פרקים, בני מאתיים עד תשע מאות טורי שיר כל אחד.

 

 

המילה הפותחת את היצירה ביוונית עתיקה היא "Μῆνιν" (מֵנין), שפירושה "זעם; חרון אף", וזאת משום שהנושא העיקרי של השירה היא חמתו של [[אכילס|אֲכִילֵס]], גדול הגיבורים היוונים. האפוס טוווה את סיפור זעמו והתפייסותו של אָכִילֵס, ודרך סיפור זה משתקפת חלקית המלחמה עצמה: בראשית רב אכילס עם המלך [[אגממנון]], המפקד העליון של הצבא היווני, ונוטש את המערכה. העדרו מאפשר ל[[הקטור|הֶקְטוֹר]], נסיך טרויה ובחיר לוחמיה, להרוג את [[פטרוקולוס]], רעו של אכילס. שטוף תאוות נקם, שב הגיבור למלחמה, והעלילה מגיעה לשיאה ב[[דו-קרב]] שבו הוא קוטל את הקטור. בפרקי הסיום, נעתר אכילס לבקשת [[פריאמוס]], מלך טרויה, להשיב את גופת בנו. השירה מסתיימת בתיאור הלוויתו של הקטור, והטור האחרון "כָּכָה חָגְגוּ קְבוּרָתוֹ שֶׁל-הֶקְטוֹר מַכְנִיעַ-הַסּוּסִים." (בתרגומו של שאול טשרניחובסקי). האפוס מתחיל בכעס של אכילס ומסתיים בהתפייסות שלו.