מחוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
נשים [[עילפון|התעלפו]] פעמים רבות בשל מחוכים מהודקים מידי, ואף נהגו לשאת עמן [[מלח הרחה|מלחי הרחה]] לאישוש חברותיהן לצרה, אך היחס החברתי לכך היה יחס [[רומנטיקה|רומנטי]], של [[רצייה חברתית]], כאל הדגמה של שבריריותן ועדינותן הנערצת של הנשים.
 
הביקורת על נזקי המחוך נמשכה במהלך [[המאה ה-19]], ואף התעצמה ברוח תנועת שוויון הזכויות לנשים. במחצית המאה כבר נעשו ניסיונות ראשונים לעצב אופנה נשית נטולת מחוך ("אופנת [[אמיליה בלומר]]"), אבל רק במאה הבאה צברה הרפורמה באופנת הנשים אהדה משמעותית, בהשפעת מעצבים מזרם ה[[יוגנדסטיליוגנדשטיל]]. ובכל זאת, עד שנת [[1910]] לערך עוד היו "שמלות הרפורמה" דמויות שק, משל אין דרך לעצב בגדי נשים אלגנטיים ללא מחוך. רק בהשפעתם של אמני ה[[אר דקו]], ובעיקר [[פול פווארה]] (Poiret), נוצרה אופנה אלגנטית לנשים ללא שימוש במחוך.
 
[[ואלרי סטיל]], היסטוריונית אופנה, חקרה את הנושא בסיפרה "The Corset: A Cultural History"{{הערה|1=קישור ל[http://www.venacavadesign.co.uk/Products/The_Corset_A_Cultural_History_by_Valerie_Steel.html ספרה של וואלרי סטיל]}} בהוצאת [[אוניברסיטת ייל]], ומצאה כי בניגוד למוסכמות הישנות למרות שמחוכים המהודקים בחוזקה ומגבילים את תנועת הגוף הם אינם גורמים לנזק גופני. בעזרתם של רופאים, היא הוכיחה כי הטענות בדבר נזקים גופניים הנגרמים מלבישת המחוך היו מבוססות על מיתוסים וידע רפואי מוגבל, המחלות המתוארות היו קרוב לוודאי תוצאה של היגיינה נמוכה ותזונה לקויה.