מאובן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: * [http://www.fossil.org.il/ מגדיר המאובנים של ישראל] |
שיניתי את מה זה מאובנים |
||
שורה 4:
'''מאובן''' הוא שריד [[צמח]] או [[אורגניזם]] (יצור חי) אחר, שתבנית גופו או צורתו השתמרו בשלמותם או באופן חלקי. ענף המדע העוסק בחקר מאובנים קרוי [[פלאונטולוגיה]].
מאובנים מהווים עדות לחיים קדומים, ומסייעים בידי [[גאולוג]]ים לגלות אודות עברו של [[כדור הארץ]].
מאובנים הינם העדות היחידה שנותרה מבעלי חיים וצמחים שנכחדו לפני מליוני שנים. מאובן הינו למעשה חותמת אשר שרידיו של יצור חי הותירו בסלע. ניתן ללמוד רבות ממאובנים למשל אילו בעלי חיים וצמחים חיו בתקופות שונות, מה היה מיקומם בסולם האבולוציוני, מבנה פיזיולוגי של גופם ועוד. הסרטון שלפנינו ממחיש כיצד נוצר מאובן.
מאובן הוא למעשה שלד קשיח (עצמות או שריון) של חיה שנקבר בחול או בבוץ, ועם השנים נערמו מעליו עוד ועוד שכבות של חול שהלך והתקשה. השלד עצמו התפרק עם הזמן, אך הוא הותיר את חותמו בסלע וזהו המאובן. מאובנים נוצרים בעיקר בסלע משקע. ניתן לקבוע את גילו של מאובן בעזרת שיטה הנקראת תארוך רדיואקטיבי. את התארוך עושים לשכבות סלע יסוד סמוכות (מעל ומתחת) משום שהסלע משקע בעצמו מורכב משברי סלעים בגילאים שונים.
מאובנים הם החותם אשר יצורים חיים שחיו לפני אלפי עד מאות מליוני שנים, השאירו בסלע. רוב המאובנים נמצאים בסלע משקע. תהליך זה מתחיל כאשר שיירי בעל חיים או צמח נקברים בבוץ או חול השוקעים במים. לאחר שהשיירים נקברים, מים עשירים במינרלים מחלחלים פנימה ומשאירים את המינרלים בשיירים. המינרלים מתקשים ומחזקים את המאובן. לאורך אלפי שנים, עוד ועוד שכבות של משקע מצטברות מעל השכבה עם המאובן. משקל השכבות העליונות לוחץ על המאובן ולבסוף הופך אותו לאבן. באזורים רבים של כדור הארץ, רעידות אדמה, קרחונים מפולות וגורמי טבע אחרים חושפות את סלע המשקע המכיל את המאובן. מדענים לעיתים קרובות מחפשים מאובנים באזורים כאלו.מאובן הינו שריד שנותר מבע"ח או צמח אשר חי בעבר והשתמר באופן טבעי בסלע. לרוב נשמר השלד החיצוני או הפנימי הקשיח של היצור, הדפוס שלו בסלע, הגלעין הפנימי (מילוי החלל הפנימי), או עקבות שהותיר. שימור רקמה אורגנית מחייב תנאי קבורה מהירים ומיוחדים ולכן שכיח פחות.
למרות שרוב סוגי המאובנים גדולים מספיק בכדי לראותם בעין רגילה וללא אמצעים מיוחדים, ישנם רבים אחרים כל כך קטנים שיש צורך בזכוכית מגדלת או מיקרוסקופ לשם כך. אלו נקראים מיקרומאובנים והם כוללים מגוון רחב של נבגים, אבקנים, מיקרואורגניזמים, אצות ויצורים חד תאים, כדוגמת פורמיניפרים (חוריריות) יצורים חד תאים בעלי שלד קרבונטי החים בים ומהווים מרכיב עיקרי של סלעים ימיים.המאובנים העתיקים ביותר שנמצאו עד כה בכדה"א הינם בני 3.5 מיליארד שנה, הם נמצאו בסלעים מתקופת הארכיאן באוסטרליה והם בעצם מבנים הנקראים סטורמטולים הנבנים ע"י ציאנובקטריות. כיום ידועים מעל 9 מיליוני מינים שונים של בעלי חיים וצמחים מהעבר הגיאולוגי ומההווה מספר זה הולך וגדל עם גילוי של מאובנים חדשים ומחקרים באזורים חדשים. יצורים רבים שנמצאו כמאובנים נכחדו.התחום המדעי שעוסק במאובנים נקרא פליאונטולוגיה, תורת החי הקדום, שהיא ענף בתוך גיאולוגיה (מדעי כדור הארץ). התמחויות בתוך פליאונטולוגיה כוללות מיקרופליאונטולוגיה (חקר מאובנים מיקרוסקופים) פליאובוטניקה (המחקר של צמחים מאובנים), פליאונטולוגיה של חולייתנים (מחקר של בעלי חיים קדומים בעמוד שדרה, הכולל דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות ויונקים), פליאונטולוגיה של חסר חוליות (המחקר של בעלי חיים קדומים בלי עמוד השדרה), ואיכונולוגיה (מחקר של מאובני עקבות).<!--# רקמותיהם הרכות של בעל החיים נרקבים ומתפרקים לאחר מותם, וחלקי גוף העשויים סידן ומינרלים, דוגמת עצמות וקונכיות, המורכבים מחומר אורגני הכולל מינרלים, מוחלפים בתערובות מינרליות אנאורגניות. כך מתקבל עצם "מאובן" המסוגל לשרוד תקופות זמן ארוכות ביותר מבלי להיהרס, שכן המרכיבים האורגניים בעצם מוחלפים במרכיבים עמידים בהרבה (אם כי גם הם, כמו כל אבן, נתונים בתהליכי [[בליה]] למשל, בהיותם חשופים).-->
==מאובן מנחה==
| |||