ההמנון ההומרי לאפרודיטה – הבדלי גרסאות

תפקיד ההמנון הארוך הוא ככל הנראה לעצב עבורנו הקוראים את דמותה של האלה אפרודיטה, ומעצם אורכו, הוא יכול לבוא כסיפור בפני עצמו. תפקיד ההמנונות הקצרים הוא לשמש כפתיח או כמבוא לסיפור אחר שיבוא בהמשך. מכאן נובע שההמנונות הארוכים מנוגדים להמנונות הקצרים מבחינת התפקיד שלהם. ניתן לראות כי שלושת ההמנונות לאלה הם בעלי מבנה דומה. לפני תחילתם של שלושת ההמנונות קיימת מעין הקדמה או מיני המנון הנותן לנו רקע ומידע על האלה. בפתיחת ההמנון מופיעות מילות שיבוח לאלה ואילו בסיומו מופיעות מילות זיכרון, כאשר בשני המנונות השורה האחרונה היא: "אפס אני גם אותך ושירה גם אחרת אזכירה". ההמנונות כתובים במשקל ההקסמטר דקטילי, אשר מאפיין את השירה האפית. בכל שלושת ההמנונות מוצגת אפרודיטה כדמות בעלת יכולת לגרות חשקים ויצרים מיניים בקרב חיות, בני תמותה, בני אלמוות (חצאי אלים) ואלים.