אלקטרורצפציה – הבדלי גרסאות

'''אלקטרורצפטורים''' (אנגלית: Electroreceptors), או '''קולטני חשמל''', הם [[קולטן חישה|קולטני חישה]] [[ביולוגיה|ביולוגים]] המסוגלים לקלוט גירוי [[חשמל]]י, באמצעותם התפתחו אצל בעלי חיים מסוימים [[איבר]]י [[מערכות חישה]] המסוגלים לחוש בנוכחות ושינויים ב[[שדה חשמלי|שדות חשמליים]] בטבע. שינויים אלו עשויים להיות מזעריים ביותר, [[דמויי כריש|כרישים]] מסוגלים לחוש באותות חשמליים המופקים מפעימות ה[[לב]] של טרפם המחופר בחול{{הערה|[http://www.criticalshadows.com/how-sharks-sense-emotions-and-introducing-wildaid-videos/ How the Great White shark can sense emotions ] מאתר criticalshadows.com, מרץ 2014}}{{הערה|[https://www.facebook.com/coralworld/posts/654090264654465 הידעתם?! - החוש השישי] מצפה התת-ימי באילת}}.

 

חישת-מיקום אקטיבית מסתמכת על אלקטרורצפטור דמוי-פקעת אשר רגיש לתדירות גבוהה (20-20,000 [[Hz]]) שתגרום לו לגירוי. לרצפטור (קולטן) הזה יש מעין רקמת חיבור רפה של תאי [[אפיתל]] בצימוד קיבולי לתאי קולטן החישה אל הסביבה החיצונית. חישת-מיקום פסיבית מסתמכת על רצפטורים אמפולריים הרגישים לתדירות נמוכה (מתחת ל-50 Hz). לרצפטור זה יש תעלות מלאות חומר דמוי-[[ג'לי]] המחברות בין קולטן החישה לבין שכבת ה[[עור]] החיצונית. משפחת דגי החשמל האפריקאים, המורמיריים (''Mormyridae''), משתמשת ברצפטור דמוי פקעת, הידוע בשם אלקטרורצפטור נולנורגאן Knollenorgan, המשמש לחישת אותות תקשורת.

==דוגמאות==

===מחוייצי זימים===

כרישים ו[[בטאים]] (מתת-מחלקת מחוייצי זימים) מסתמכים מאוד על אלקטרורצפטורים בשלב הסופי של התקפתם, כפי שנצפה ב[[ניסוי]]ים בהם הופק שדה חשמלי הדומה לזה של הטרף שלהם שגרם להם לנסות לטרוף את מקור השדה החשמלי{{הערה|Fields, R. Douglas (August 2007). [http://faculty.bennington.edu/~sherman/the%20ocean%20project/shark's%20electric%20sense.pdf "The Shark's Electric Sense"] . Scientific American}}. כרישים הם בעלי החיים הרגישים ביותר לשדות חשמליים יותר מאשר כל בעל חיים אחר, בסף רגישות לשדה [[זרם ישר]] באותות נמוכים של עד 5 nV/cm (כלומר 5/1,000,000,000 חלקי הוולט לסנטימטר).