חורבת ענים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{תבנית: +{{) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
[[קובץ:Annim121 (4).JPG|שמאל|ממוזער|250px|בימת בית הכנסת הפונה צפונה לעבר ירושלים]]
[[קובץ:Annim121 (1).JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערות מגורים בענים]]
'''חורבת
== גאוגרפיה וסביבה ==
האתר ממוקם בשיפולי גבעה, ובגובה 685 מטר מעל [[פני הים]]. באתר נמצאו כ-50 מרתפי מגורים חצובים בצורת [[מערה|מערות]]. רק אחדים מקירות המבנים בולטים על פני השטח. בפתחי אחדות מהמערות בנויים משקופים מפוארים
בנוסף לכך, בסביבת החורבה נמצאים מתקנים [[חקלאות|חקלאיים]], בורות מים, גדרות [[צאן]], [[בית קברות]] ושרידי [[בית כנסת]]. בראש הגבעה נמצאו שרידי מצודה מ[[תקופת הברזל]]. מיקומה הגאוגרפי והממצא הקרמי שנתגלה בה הביאו לזיהויה עם
▲האתר ממוקם בשיפולי גבעה, ובגובה 685 מטר מעל [[פני הים]]. באתר נמצאו כ-50 מרתפי מגורים חצובים בצורת [[מערה|מערות]]. רק אחדים מקירות המבנים בולטים על פני השטח. בפתחי אחדות מהמערות בנויים משקופים מפוארים - יחסית לתקופה, ועליהם תבליטי [[רוזטה (חלון)|רוזטות]].
[[אוסביוס מקיסריה]] בן [[המאה ה-4]] כלל את "ענים" בין ישובי [[דרומא]], והבחין בין שני חלקיה של העיר: האחד מכונה "כפר גדול של יהודים", ומיקומו המשוער הוא "ח'רבת ע'ווין א-תחתא" (התחתונה); והשני מתואר כ"כפר אחר עניא סמוך לראשון, היום הוא כולו נוצרים הוא למזרח הראשון", ומיקומו המשוער הוא "ח'רבת ע'ווין אל-פוקא (העליונה), צפונית ליישוב ליבנה. חלוקה זו, בין ענים התחתונה והעליונה, התקיימה גם ב[[תקופת המקרא]], ועדות לכך נמצאת ב[[חרסי ערד]], שם נזכרים (ב[[כתיב חסר]]): '''ענים תחתנם''' ו'''עלינם'''{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אסופת כתובות עבריות''', הוצאת מוסד ביאליק, 1992, עמ' 82-81.}}.
▲בנוסף לכך, בסביבת החורבה נמצאים מתקנים [[חקלאות|חקלאיים]], בורות מים, גדרות [[צאן]], [[בית קברות]] ושרידי [[בית כנסת]]. בראש הגבעה נמצאו שרידי מצודה מ[[תקופת הברזל]]. מיקומה הגאוגרפי והממצא הקרמי שנתגלה בה הביאו לזיהויה עם "ענים" של [[תקופת המקרא]]. "ענים" כלולה בתחום נחלת [[שבט יהודה]] לפי [[ספר יהושע]]: {{ציטוטון|וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה, וְעָנִים.|(פרק ט"ו, נ'.}}
== בית הכנסת ==
בענים נחפר [[בית כנסת]] מ[[תקופת התלמוד]].{{הערה|1=שלושה נוספים מאותה תקופה הם : מעון, סוסיא ואשתמוע. גם, ר' ד' עמית, '''"בתי הכנסת בחורבת מעון ובחורבת ענים והיישוב היהודי בדרום הר חברון,"''' דיסרטציה דוקטרלית, אוניברסיטה העברית, 2003}} כמו בבתי כנסת אחרים ב[[דרומא]] השלב הראשון הוא מ[[המאה ה-3]]. בית הכנסת התקיים עד {{ה|מאה ה-7}}. פתחו של בית הכנסת הוא למזרח, ומבנהו אורכי כמו [[מעון (אתר מקראי)| במעון העתיקה]]. בחזית ניצבים עמודים על אדנים מרובעים ועליהם כותרות. בבית הכנסת נמצאו גם חלקים של אגן שיש ל[[נטילת ידיים]]. הרצפה כוללת [[פסיפס]]ים עם תאורים גאומטריים.
שורה 23 ⟵ 21:
== המתקנים החקלאיים ==
במקום נמצאו מתקנים [[חקלאות|חקלאיים]] הממוקמים ברצף גאוגרפי. קיומם של המתקנים בסמיכות, מעיד על כך שבמקום היה ריכוז גדול של אוכלוסייה. בין השאר נמצאו באתר המתקנים הבאים:
* [[גת (בור)|גת]] - הייתה חצובה בסלע בשלשה משטחים מדורגים: בראשון דרכו את הענבים, ממנו גלש המיץ תא קטן ששימש לשיקוע גריעני הענבים ושאר הפסולת המוצקת. משם עבר הנוזל לכלי הקיבול, בדרך כלל כדי חרס. משם רוכזו הכדים במחסנים תת-קרקעיים עד גמר תהליך התסיסה והפיכתו של הנוזל ליין.
שורה 32 ⟵ 29:
== לקריאה נוספת ==
* [[צבי אילן]], '''בתי כנסת קדומים בארץ ישראל''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1991
| |||