ההמנון ההומרי לאפרודיטה – הבדלי גרסאות

תפקיד ההמנון הארוך הוא ככל הנראה לעצב עבורנו הקוראים את דמותה של האלה אפרודיטה, ומעצם אורכו, הוא יכול לבוא כסיפור בפני עצמו. תפקיד ההמנונות הקצרים הוא לשמש כפתיח או כמבוא לסיפור אחר שיבוא בהמשך. מכאן נובע שההמנונות הארוכים מנוגדים להמנונות הקצרים מבחינת התפקיד שלהם. ניתן לראות כי שלושת ההמנונות לאלה הם בעלי מבנה דומה. לפני תחילתם של שלושת ההמנונות קיימת מעין הקדמה או מיני המנון הנותן לנו רקע ומידע על האלה. בפתיחת ההמנון מופיעות מילות שיבוח לאלה ואילו בסיומו מופיעות מילות זיכרון, כאשר בשני המנונות השורה האחרונה היא: "אפס אני גם אותך ושירה גם אחרת אזכירה<ref>ההמנון הארוך השני לאפרודיטה - http://benyehuda.org/span/homeric11.html</ref>". ההמנונות כתובים במשקל ההקסמטר דקטילי, אשר מאפיין את השירה האפית. בכל שלושת ההמנונות מוצגת אפרודיטה כדמות בעלת יכולת לגרות חשקים ויצרים מיניים בקרב חיות, בני תמותה, בני אלמוות (חצאי אלים) ואלים.

ההמנון מתחיל בהצגת אפרודיטה כילידת האי קיפרוס (קפריסין) ומכאן שמה בהמנון מתואר קיתרית. פתיחת ההמנון עוסקת במילות שבח לאלה בו מתוארת כעדינה, יפה ומשרה אושר על תושבי העולם ("שי עדנים לבני חלד נתנה ועל חמד פניה כל הימים מרחפת בת צחוק, וזיו כסף פורח").<ref>ההמנון -הקצר לאפרודיטה (שורות 2-3) -http://benyehuda.org/span/homeric_minor.html</ref>). בהמשך ההמנון מתוארת בקשה לקבלת ברכה מהאלה בכדי להללה באמצעות השירה ("לך ברכתי האלה...לי שירה העניקי נכספת")<ref>ההמנון -הקצר לאפרודיטה (שורות 4-5) - http://benyehuda.org/span/homeric_minor.html</ref>). בסיום, הפונה לאלה מצהיר כי יזכיר אותה דרך השירה עליה ("ושירה גם אחרת אזכירה").<ref>ההמנון -הקצר לאפרודיטה (שורה 6) - http://benyehuda.org/span/homeric_minor.html</ref>).

'''הערות שוליים'''