איסור לינת לילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
האיסור מופיע ב[[מסכת נידה]]:
:אמר [[רשב"י|רבי שמעון בן יוחי]]: ה' דברים הן, שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו: האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה, והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה, והלן בבית הקברות, והנוטל צפרניו וזורקן לרשות הרבים, והמקיז דם ומשמש מטתו.{{הערה|{{בבלי|נידה|יז|א}}}}
הגמרא מנמקת זאת: "ואף על גב דמנחי בסילתא ומציירי וחתימי [אף אם הם מונחים בסל בעל מכסה מצוייר{{הערה|למזיקיםבדרך כלל אין למזיקים רשות לשלוט בדרך כלל, בדברים שצוירו על ידי בני אדם ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%94_%D7%91 כאן] ו[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%90#.D7.A8.D7.A9.22.D7.99{{כ}} כאן].}}] – רוח רעה שורה עליהן". בהמשך ניתן דיוק: "ולא אמרן אלא דלא שייר בהן עיקרן או קליפתן, אבל שייר בהן עיקרן או קליפתן - לית לן בה", ומפרש [[רש"י]]: "עיקרן - שערות שבראש השום והבצל".
 
"רוח רעה" היא [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] ורוחות העלולים להזיק לאדם. ב[[תוספות]] קבע [[רבנו תם]] שחשש זה בטל: "ומה שאין אנו נזהרים עכשיו מזה לפי שאין אותה רוח רעה מצויה בינינו כמו שאין אנו נזהרין על הזוגות ועל הגילוי".{{הערה|תוספות ל{{בבלי|חולין|קז|ב}}, ד"ה "התם", וכן תוספות ל{{בבלי|יומא|עז|ב}}}} בהתאם לדברים אלה, לא נזכר חשש הרוח הרעה ב"[[ארבעה טורים]]" וב"[[שולחן ערוך]]".{{הערה|{{עונג שבת||פינת ההלכה: לינת הלילה של הבצל|2016/01|29}}}} לעומתם פסק הרב [[עובדיה יוסף]] שיש להחמיר באיסור לינת לילה של בצלים ושומים, ובהתאם לכך בד"צ "[[בית יוסף (בד"ץ)|בית יוסף]]" ובד"צים נוספים מקפידים על כך, ומוצרי בצל ושום שבהשגחתם נושאים את הכיתוב "ללא חשש לינת לילה".