איציק מאנגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מספריו: עיצוב
מ קישור פנימי
שורה 9:
ב-[[1929]] הוציא מאנגר לאור את ספר שיריו הראשון, "שטערן אויפ'ן דאך" ("כוכבים על הגג"). בספר זה שילב בין הנעימות העממיות המוכרות ביידיש לבין [[שירה מודרנית]]. ספר השירים השני שלו נקרא "לאמטערן אין ווינט" ("פנסים ברוח"). ב-[[1935]] פרסם את "חומש לידער" (שירי ה[[תורה|חוּמש]]), בו הוצגו [[אבות האומה]] כדמויות יהודיות מה"[[שטעטל]]" היהודי. בעקבות שירי החומש הפך מאנגר למשורר ידוע ומוערך בקרב הקהילות היהודיות.
 
ב"מגילה לידער" ([[שירי המגילה]]), שאותם פרסם שנה לאחר מכן, שילב דמויות מ[[מגילת אסתר]] עם דמויות ומאורעות מהווי החיים של היהודים בתחילת המאה העשרים. שירים אלו החיו את מסורת ה"[[פורים שפיל]]" (חגיגות [[פורים]] בהן הוצגה מגילת אסתר) והומחזו לאחר מכן כמחזמר בשם "[[המגילה]]". ספרו ה[[סאטירה|סאטירי]] "[[סיפור גן-העדן]]" (ב[[יידיש]]: "דאָס בוך פון גן-עדן") עמד על תפיסת [[גן העדן]] אצל היהודים אל מול הווי החיים הקשה שלהם בעיירות. בשנת [[1942]] הוציא לאור בלונדון את ספרו "וואָלקענס איבערן דאַך" ("עננים מעל הגג"), שבו נדפס גם שירו הידוע [[אויפן וועג שטייט א בוים|"אויפֿן וועג שטייט אַ בוים" ("על הדרך עץ עומד")]]. השיר התפרסם גם בלחנו של [[פיליפ לסקובסקי]]. בשנת [[1952]] הוציא בניו יורק את ספר שיריו המקובצים "שיר ובלדה".
 
מאנגר גם עיבד מחדש מחזות של [[אברהם גולדפדן]]. הוא נהג לקיים הופעות בפני קהל בסיפורים הומוריסטיים.