נבהרדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 4:
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור=Нава́градак
|סמל=[[תמונהקובץ:Coat of Arms of Navahrudak, Belarus.png|80px]]{{ש}}סמל העיר
|דגל=[[קובץ:Flag of Navahradak.svg|מרכז|120px]]{{ש}}דגל העיר
|תמונה=[[קובץ:Navahrudak8.JPG|מרכז|250px]]
שורה 21:
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=בלארוס|מפה נוספת=מחוז הורדנה|שם=נבהרדק|אורך=25.8166666666667|רוחב=53.5833333333333|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=ימינה}}
}}
[[תמונהקובץ:Novogrodek Talmud Torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930]]
'''נבהרדק''' (ב[[בלארוסית]]: '''Нава́градак''', נהגה "נַבַהְרַדַק", גם '''Навагру́дак'''; ב[[רוסית]]: '''Новогру́док''', "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; ב[[פולנית]]: '''Nowogródek'''; ב[[ליטאית]]: '''Naugardukas''') היא [[עיר]] ב[[הורדנה (מחוז)|מחוז הורדנה]] שב[[בלארוס]]. אוכלוסיית העיר נאמדה ב-31,700 אלף איש (2007). העיר התפרסמה בעולם היהודי בזכות [[ישיבת נובהרדוק]], מה[[ישיבה|ישיבות]] הבולטות של [[תנועת המוסר]].
 
== היסטוריה ==
העיר נזכרת בכתובים משנת [[1116]]. הייתה שייכת ל[[רוס של קייב]], ולאחר התפוררותו הייתה בירתה של אחת הנסיכויות. ב־[[1240]] [[רוסיה בעת הכיבוש המונגולי|נכבשה העיר]] על ידי [[האימפריה המונגולית|המונגולים]] של [[באטו חאן]]. ב{{ה|מאה ה-14}} צורפה ל[[היסטוריה של ליטא|ליטא]]; ישלפי הטועניםאחת כיהמסורות הייתה עיר [[עיר בירה|בירתה]] הראשונה של ליטא. מ־[[1392]] היא השתייכה ל{{ה|איחוד הפולני-ליטאי}}, ומ־[[1794]], לאחר [[חלוקת פולין]] השלישית, הפכה לחלק מ[[האימפריה הרוסית]]. ב־[[1895]] היו בה 13,656 תושבים, מתוכם 8,137 יהודים.
 
בזמן [[מלחמת האזרחים ברוסיה|מלחמת האזרחים]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ב־[[1918]] ב{{ה|רפובליקה העממית של בלארוס}}, לפי [[הסכם ריגה]] צורפה ל[[הרפובליקה הפולנית השנייה|רפובליקה הפולנית הצעירה]], והייתה לבירת מחוז נובהרדוק. ב-[[17 בספטמבר]] [[1939]] נכנסו לעיר חיילי [[הצבא האדום]] נכנסו לעיר וצירפו אותה ל{{ה|רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס}}, והעיר הייתה למרכז המינהלי של מחוז נובהרדוק, ב[[מחוז גרודנו]]. ב-[[22 ביוני]] [[1941]] [[מבצע ברברוסה|פלשו הגרמנים לברית המועצות]], וב-[[23 ביוני]] נסוג [[הצבא האדום]] מהעיר. העיר, שנכבשה ב-[[3 ביולי]] בידי [[ורמאכט|הגרמנים]], שוחררה ב־[[7 ביולי]] [[1944]] על ידי הסובייטים. מ־1991 נמצאת ב[[בלארוס|בלארוס העצמאית]].
 
== היסטוריה יהודית ==
שורה 35:
* ר' [[דוד מנובהרדוק|דוד בן משה]], מחבר הספר "גליא מסכת", כיהן כרב העיר בין 1794–1837.
*בשנים 1851-64 כיהן ברבנות העיר הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]].
* בשנים 1883-19081883–1908 כיהן ברבנות הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטין]], מחברו של הספר [[ערוך השולחן]] על פי סדר ה[[שולחן ערוך]].
 
בשנת [[1896]] הוקמה בעיר "[[ישיבת נובהרדוק]]", אשר בשנת [[1915]], כשהאזור הפך מוקד לקרבות בין צבאות [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] ו[[האימפריה הרוסית|רוסיה]], עברה ל[[הומל]]. רבה האחרון של העיר היה מאיר שנישינר.
 
=== בשואה ===
ב-[[22 ביוני]] [[1941]] [[מבצע ברברוסה|פלשו הגרמנים]] ל[[ברית המועצות]], וב-23 באותו חודש נסוג [[הצבא האדום]] מהעיר. הגרמנים נכנסו ב-3 ביולי, והחלו מיד ב[[השואה|רצח]] הדרגתי של יהודים והגבלת תנועתם. היהודים חויבו ללבוש [[הטלאי הצהוב|טלאי צהוב]], הם הוגבלו ביציאה מחוץ לעיר, נאסר עליהם לקנות מוצרי מזון והם רוכזו ב[[גטו]]. כראש ה[[יודנראט]] מונה השופט צחנובסקי, שנאלץ לשלוח אנשים ל[[עבודת פרך|עבודות פרך]]. מספר ימים לאחר מכן אספו הגרמנים קבוצה של 70 מנכבדי הקהילה, שכללה רופאים, עורכי דין ומורים, ורצחו אותם מחוץ לעיר. לאחר מכן נאספו סוחרים ובעלי מקצוע ונשלחו לעיר [[קרסקטין]], שם נרצחו. בדצמבר ביצעו חיילי [[איינזצגרופן|איינזצקומנדו]] את ה[[אקציה]] הראשונה, ורצחו חלק מהאנשים העובדים עם בני משפחותיהם ב[[יער]] שליד העיר. ביוני [[1942]] הועברו לגטו כמה מאות יהודים מ[[איוויינייץ]] ונרצחו תוך מספר חודשים. ב-[[7 באוגוסט]] [[1942]] נרצחו כ-2,000 איש נוספים מחוץ לעיר. ב-[[4 בפברואר]] [[1943]] נרצחו 500 משוכני גטו פרסיקי. ב-[[7 במאי]] 1943 אירע רצח המוני נוסף ו-375 איש מעובדי הגטו נרצחו; רק 300 נשארו בחיים ב[[מחנה עבודה]]. יהודים רבים הצטרפו ל[[פרטיזנים]] לאחר האקציה השנייה והשלישית, אך חלק מהם מצאו את מותם בפלוגות [[אנטישמיות]] לאחר מכן. לאחר שחרור העיר על ידי ה[[סובייטים]] עזבו רוב היהודים הניצולים ל[[פולין הקומוניסטית|פולין]] לפי הסכם [[חילופי אוכלוסין]] ולאחר מכן [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]].
 
על תולדות הקהילה היהודית מהקמתה עד לחורבנה בשואה נכתב בכרך השמיני של החלק הרביעי המוקדש ל[[פולין]] ב[[פנקס הקהילות]] שבהוצאת [[יד ושם]] ב[[ירושלים]].