נבהרדק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה יהודית: עריכה |
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 4:
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור=Нава́градак
|סמל=[[
|דגל=[[קובץ:Flag of Navahradak.svg|מרכז|120px]]{{ש}}דגל העיר
|תמונה=[[קובץ:Navahrudak8.JPG|מרכז|250px]]
שורה 21:
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=בלארוס|מפה נוספת=מחוז הורדנה|שם=נבהרדק|אורך=25.8166666666667|רוחב=53.5833333333333|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=ימינה}}
}}
[[
'''נבהרדק''' (ב[[בלארוסית]]: '''Нава́градак''', נהגה "נַבַהְרַדַק", גם '''Навагру́дак'''; ב[[רוסית]]: '''Новогру́док''', "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; ב[[פולנית]]: '''Nowogródek'''; ב[[ליטאית]]: '''Naugardukas''') היא [[עיר]] ב[[הורדנה (מחוז)|מחוז הורדנה]] שב[[בלארוס]]. אוכלוסיית העיר נאמדה ב-31,700 אלף איש (2007). העיר התפרסמה בעולם היהודי בזכות [[ישיבת נובהרדוק]], מה[[ישיבה|ישיבות]] הבולטות של [[תנועת המוסר]].
== היסטוריה ==
העיר נזכרת בכתובים משנת [[1116]]. הייתה שייכת ל[[רוס של קייב]], ולאחר התפוררותו הייתה בירתה של אחת הנסיכויות. ב־[[1240]] [[רוסיה בעת הכיבוש המונגולי|נכבשה העיר]] על ידי [[האימפריה המונגולית|המונגולים]] של [[באטו חאן]]. ב{{ה|מאה ה-14}} צורפה ל[[היסטוריה של ליטא|ליטא]];
בזמן [[מלחמת האזרחים ברוסיה|מלחמת האזרחים]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ב־[[1918]] ב{{ה|רפובליקה העממית של בלארוס}}, לפי [[הסכם ריגה]] צורפה ל[[הרפובליקה הפולנית השנייה|רפובליקה הפולנית הצעירה]], והייתה לבירת מחוז נובהרדוק. ב-[[17 בספטמבר]] [[1939]] נכנסו לעיר חיילי [[הצבא האדום]] נכנסו לעיר וצירפו אותה ל{{ה|רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס}}, והעיר הייתה למרכז המינהלי של מחוז נובהרדוק, ב[[מחוז גרודנו]]. ב-[[22 ביוני]] [[1941]] [[מבצע ברברוסה|פלשו הגרמנים לברית המועצות]], וב-[[23 ביוני]] נסוג
== היסטוריה יהודית ==
שורה 35:
* ר' [[דוד מנובהרדוק|דוד בן משה]], מחבר הספר "גליא מסכת", כיהן כרב העיר בין 1794–1837.
*בשנים 1851-64 כיהן ברבנות העיר הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]].
* בשנים
בשנת [[1896]] הוקמה בעיר "[[ישיבת נובהרדוק]]", אשר בשנת [[1915]], כשהאזור הפך מוקד לקרבות בין צבאות [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] ו[[האימפריה הרוסית|רוסיה]], עברה ל[[הומל]]. רבה האחרון של העיר היה מאיר שנישינר.
=== בשואה ===
ב-[[22 ביוני]] [[1941]] [[מבצע ברברוסה|פלשו הגרמנים]] ל[[ברית המועצות]], וב-23 באותו חודש נסוג [[הצבא האדום]] מהעיר. הגרמנים נכנסו ב-3 ביולי, והחלו מיד ב[[השואה|רצח]] הדרגתי של יהודים והגבלת תנועתם. היהודים חויבו ללבוש [[הטלאי הצהוב|טלאי צהוב]], הם הוגבלו ביציאה מחוץ לעיר, נאסר עליהם לקנות מוצרי מזון והם רוכזו ב[[גטו]]. כראש ה[[יודנראט]] מונה השופט צחנובסקי, שנאלץ לשלוח אנשים ל[[עבודת פרך|עבודות פרך]]. מספר ימים לאחר מכן אספו הגרמנים קבוצה של 70 מנכבדי הקהילה, שכללה רופאים, עורכי דין ומורים, ורצחו אותם מחוץ לעיר. לאחר מכן נאספו סוחרים ובעלי מקצוע ונשלחו לעיר [[קרסקטין]], שם נרצחו. בדצמבר ביצעו חיילי [[איינזצגרופן|איינזצקומנדו]] את ה[[אקציה]] הראשונה, ורצחו חלק מהאנשים העובדים עם בני משפחותיהם ב[[יער]] שליד העיר. ביוני [[1942]] הועברו לגטו כמה מאות יהודים מ[[איוויינייץ]] ונרצחו תוך מספר חודשים. ב-[[7 באוגוסט]]
על תולדות הקהילה היהודית מהקמתה עד לחורבנה בשואה נכתב בכרך השמיני של החלק הרביעי המוקדש ל[[פולין]] ב[[פנקס הקהילות]] שבהוצאת [[יד ושם]] ב[[ירושלים]].
|