הסימן – הבדלי גרסאות

חמישה מפרקי הסיפור, פרקים יט-כג, מהווים אתנחתא המוקדשת לסיפור ראשיתה של שכונת [[תלפיות]] (בלי לנקוב בשמה). ראשיתו של הסיפור במילים: "רופא בהמות צעיר יהודי מקושטאמ[[איסטנבול|קושטא]] נתמנה לפקח על בהמותיו של השולטן בארץ". רופא בהמות זה הוא [[יוסף שם-טוב (וטרינר)|יוסף שם-טוב]], שנולד בשנת [[1879]] בעיר [[סרס (עיר)|סרס]] שבצפון-מזרח [[יוון]], ובשנת [[1904]] הגיע לארץ ישראל בפקודת הסולטן [[עבדול חמיד השני]], כדי שיטפל בבהמותיו שחלו ב[[דבר הבקר]].{{הערה|{{הארץ|ארנון שמשוני|רופא הבהמות הצעיר שקבר מעותיו במדבר|1.1716270|25 במאי 2012}}}} יוסף שם-טוב התגורר ב[[רחוב החבשים]], וקנה חלקת אדמה, במקום שלימים הוקמה בו תלפיות, שבה הקים לעצמו בית קיץ ומטע שקדים. עגנון מתאר את מראה המקום בפעם הראשונה שיוסף הגיע אליו: "לדור כאן אי אפשר היה, שרחוק הוא המקום מן היישוב ולא היה בו סימן של יישוב ולא שום נפש חיה, חוץ מעוף השמים ומיני שרצים." על החלטתו של יוסף לרכוש חלקה זו מספר עגנון: "לגלגו עליו כל הפקחים שבירושלים ואמרו, קבר אותו אדם את מעותיו במדבר".