איסור לינת לילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) כמה הבהרות |
מ ←פתיח: דף השיחה |
||
שורה 5:
הגמרא מנמקת זאת: "ואף על גב דמנחי בסילתא ומציירי וחתימי [אף אם הם מונחים בסל הצרור וחתום{{הערה|בדרך כלל אין למזיקים רשות לשלוט בדברים שנאטמו על ידי בני אדם ראו {{בבלי|חולין|קה|ב}} ו{{בבלי|ברכות|ו|א}}}}] – רוח רעה שורה עליהן". בהמשך ניתנת הגבלה: "ולא אמרן אלא דלא שייר בהן עיקרן או קליפתן, אבל שייר בהן עיקרן או קליפתן - לית לן בה", ומפרש [[רש"י]]: "עיקרן - שערות שבראש השום והבצל".
"[[רוח רעה]]" היא [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] ורוחות העלולים להזיק לאדם. ב[[תוספות]] קבע [[רבנו תם]] שבימינו חשש זה בטל: "ומה שאין אנו נזהרים עכשיו מזה, לפי שאין אותה רוח רעה מצויה בינינו כמו שאין אנו נזהרין על הזוגות ועל הגילוי".{{הערה|תוספות ל{{בבלי|חולין|קז|ב}}, ד"ה "התם", וכן תוספות ל{{בבלי|יומא|עז|ב}}}} בהתאם לדברים אלה, לא נזכר איסור זה ב"[[ארבעה טורים]]" וב"[[שולחן ערוך]]".{{הערה|{{עונג שבת||פינת ההלכה: לינת הלילה של הבצל|2016/01|29}}}} לעומתם פסק הרב [[עובדיה יוסף]]
בעקבות [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]], הבהיר הרב [[משה יוסף]] את גבולות האיסור: "איסור לינת לילה נאמר על שום, בצל, וביצה שנקלפו ונשארו כשהם קלופים לילה, אבל שום או בצל שנקלפו ונשארו בהם השערות, אין בהם איסור לינה, וכן אם נחתכו או נקצצו השום או הבצל בקליפתם, ונשארה הקליפה עליהם, שוב אין בהם איסור לינת לילה."{{הערה|[[משה יוסף]], [http://www.badatz.biz/article/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A6%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D/ בהלכות לינת לילה בשום בצל וביצה קלופים], באתר של בד"צ "בית יוסף"}}
| |||