איסור לינת לילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מיותר ונמצא בקישורים החיצוניים
שורה 1:
ב[[הלכה]], '''איסור לינת לילה''' הוא הסכנה שלפי [[חז"ל]] קיימת באכילת [[בצל הגינה|בצל]]ים, [[שום|שומים]] ו[[ביצה (מזון)|ביצים]] ש[[קילוף|נקלפו]]שנקלפו ועבר עליהם לילה. לפיכך המחמירים נזהרים באכילתם כמו בדיני [[כשרות]].
 
מקור האיסור ב{{בבלי|נידה|יז|א}}: {{ציטוטון|אמר [[רשב"י|רבי שמעון בן יוחי]]: ה' דברים הן, שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו: האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה, והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה, והלן בבית הקברות, והנוטל צפרניו וזורקן לרשות הרבים, והמקיז דם ומשמש מטתו.}}
 
בגדרי הסכנה מבארת הגמרא שהיא קיימת גם אם המאכל הקלוף הונח בכלי סגור, שכן שורה עליו [[רוח רעה]]. אבל אם נותר במאכל {{מונחון|עיקרו|לפי רש"י: שערות השורש של הבצל או השום}} או קליפתו, אין חשש באכילתו.{{הערה|וכך הורה הרב [[משה יוסף]], [http://www.badatz.biz/article/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A6%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D/ בהלכות לינת לילה בשום בצל וביצה קלופים], באתר של בד"צ "בית יוסף"}}
 
אזהרת רבי שמעון בן יוחאי לא הובאו להלכה בספרי הפוסקים [[תקופת הראשונים|הראשונים]] ובעקבותיהם גם לא ב[[שולחן ערוך]], אך הובאה בספרי פוסקים [[תקופת האחרונים|אחרונים]] כדוגמת ה[[פרי חדש]], וכיום ההקפדה על הלנת אותם מאכלים נחשבת להידור כשרות [[לכתחילה ובדיעבד|לכתחילה]].{{הערה|הרב יהודה הלוי עמיחי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/30/03006.htm בצל שעבר עליו לילה]{{ש}}