הבדלים בין גרסאות בדף "גיור"

הוסרו 25 בתים ,  לפני 4 שנים
תיקנתי דקדוק
מ (←‏יחס חז"ל לגרים: תיקון קישור)
(תיקנתי דקדוק)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
בצד המהותי, חייב כיום המתגייר בלימוד של עיקרי האמונה היהודית ומצוותיה, שיכול להמשך בין חצי [[שנה]] לשנה, ובהסכמה לקיימם הלכה למעשה לאחר מכן. מקובל לתת לגר שם עברי, שמסמל את קבלתו והטמעותו בעם ישראל. גרים רבים מקבלים כשם המשפחה את השם "בן אברהם", בשל התפיסה ש[[אברהם אבינו|אברהם]] היה הגר הראשון, וכל המתגיירים הם צאצאיו הרוחניים. נקודות מחלוקת עיקריות בין המקילים למחמירים בגירות הם בעיקר בנושאים של עילת הגירות, והאם המתגייר צריך לקבל על עצמו עול מצוות כתנאי מקדים לגירות, גם אורך תקופת הגיור והקף החומר של היהדות שיש ללמוד, הם נושאים שניתן להקל בהם. יש רבנים כמו הרב [[שאר ישוב כהן]], הטוענים שיש הבדל בין גיור בחו"ל, שם צריך לנקוט בגישה המחמירה והמרחיקה, בשל החשש להתבוללות, לבין גיור בארץ ישראל, שבה יש לנקוט בגישה המקילה.
 
הרב [[בן ציון עוזיאל]], [[הראשון לציון]] והרב הראשי הספרדי הראשון, הוביל גישה מקילה בעניין, ובין היתר כתב{{מקור}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בדורנו זו אחריות קשה מאוד, נעילת דלת בפני גרים, מפני שהיא פותחת שערים רחבים מאוד, ודוחפת אנשים ונשים מישראל להמיר את דתם ולצאת מעם ישראל ולהיטמע בגויים, ויש בזה משום אזהרת חז"ל. אמנם (לגביהם יש לנהוג) 'שמאל דוחה וימין מקרבת' (הגמרא בסוטה). מכל מקום עם בניהם בוודאי שחייבים לקרבם, אפילו אימם גויה, הרי מזרע ישראל המה, ובבחינת 'צאן אובדות', וירא אנוכי שאם נדחה אותם לגמרי, ניתבע לדין משמיים ויאמר עלינו 'את הנידחת לא השיבותם ואת האובדת לא ביקשתם'{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לד|ד}}}}.}}
 
25

עריכות