נהר אל-בארד – הבדלי גרסאות

המחנה הוא בצורת מלבן כשהכביש הראשי צפונה עובר בחלקו הדרומי של המחנה ורחוב השוק בניצב לו. החלקים השונים של המחנה נקראים על שם מקומות ב{{ה|גליל}}: [[ספוריה]], [[סעסע]], [[דמון (כפר)|דמון]] {{אנ|Al-Damun}}, [[צפת]] וכדומה. אזורים אחרים קרויים על שם מקור המשפחות המתגוררת בהן. לדוגמאלדוגמה: אזור "אל-מגרבי", בו מתגוררות משפחות שמוצאן מ[[מרוקו]], [[טוניס]] ו[[אלג'יריה]] והגיעו ל[[ארץ ישראל]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]].

בזמן הלחימה ואחריה טיפלו בפליטים סוכנויות הסיוע של האו"ם, ובעיקר [[אונר"א]]. הפליטים שנעקרו מבתיהם התאכזבו מחוסר סיוע המדינות הערביות לשיקומם.{{הערה|שם=איריניוז|1=Hugh Macleod, [http://www.irinnews.org/Report.aspx?ReportId=81306 "Life set to get harder for Nahr al-Bared refugees"], באתר IRIN, {{כ}} 5 בנובמבר 2008}} נכון לסוף 2008, 88% מהסיוע הכספי לשיקום המחנה ולתמיכה בפליטי המחנה הגיע מ[[מדינות המערב]] ובעיקר מ[[ארצות הברית]] ומ[[נורבגיהנורווגיה]].{{הערה|שם=איריניוז}} לאחר סיום הלחימה כל בתי המחנה נהרסו באופן יזום על ידי [[ציוד מכני הנדסי]] כדי לאפשר את בנייתו מחדש מן היסוד.{{הערה|שם=אונרא}} פרויקט השיקום של המחנה הוא הפרויקט הגדול ביותר שעומד (נכון ל-2014) בפני [[אונר"א]] ועלותו הכללית היא 345 מיליון דולר.{{הערה|שם=אונרא}}