חוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון טעות |
מ שוחזר מעריכות של 213.57.159.254 (שיחה) לעריכה האחרונה של עדירל |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חוק במערכת המשפטית|ראו=[[חוק (פירושונים)]]}}
{{פורטל|'''לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו [[פורטל:חוק ומשפט|פורטל חוק ומשפט]].'''}}
'''חוק''' (מונח [[משפט (דין)|משפט]]י המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את [[אוכלוסייה|כלל התושבים]] וניתן לאכיפה. חוקים נחקקים על ידי [[הרשות המחוקקת|הגוף המחוקק]] במערכת ה[[ממשל|שלטון]] ב[[מדינה]], על מנת לשמור ולהגן על שלום הציבור ורווחתו, להסדיר את החיים ב[[חברה]] ואת יחסי החברה-שלטון, וכדי שמוסדות השלטון יוכלו לנהל את המדינה בצורה מיטבית. בחוק מפורטים איסורים והיתרים בנוגע ל[[התנהגות]] הפרט וכן חובות וזכויות האזרח. החוק הוא [[נורמה (סוציולוגיה)|נורמה]] משפטית מחייבת לדפוסי התנהגות, כללים ויחסים בין-אישיים. כל אדם חייב לציית לחוק (כולל מוסדות השלטון).
כל חוק תקף מרגע שנחקק ואושר על ידי המוסדות השלטוניים ואינו זקוק לאישור או להסכמת מרכיבי החברה על מנת שיהיה תקף. במדינות שונות, יש סמכות למוסד העליון של [[הרשות השופטת]] לקבוע שחוק מסוים איננו תקף מסיבות שונות.
החוק מהווה את הבסיס לפעילות השלטון. כמעט ולא התקיימו מצבים היסטוריים, שבהם שלטון חדל מלהתקיים בלא שינוי בחוקים הנוגעים.<BR>
ברוב המדינות, פועלים גופים לאכוף ציות לחוק תוך [[ענישה]] המוטלת על הפרתו, על ידי הרשות השופטת. שימוש בענישה זו מכונה '''אכיפת החוק''', והוא חוקי ומקובל.
ברוב המדינות ישנם חוקים האוסרים [[גניבה]], [[רצח]] ו[[שוד]]. איסורים אלו והעונשים הנלווים להם מסדירים התנהגות מיטבית מבחינת השלטונות והחברה.
סדר חברתי מבוסס על מערכת החוקים שבחברה, ובציות לחוקים. לולא הייתה קיימת מערכת חוקים הייתה החברה חיה ב[[אנרכיזם|אי-סדר חברתי]].
מבחינה משפטית טכנית "חוק" הוא חלק מן ה[[דין]]. ה"דין" הוא מערכת כלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסוימת, וכולל לדוגמה גם את ה[[תקדים]] המחייב, שנקבע על ידי [[בית משפט|בית המשפט]] הרלוונטי, או את ה[[מנהג (משפטים)|מנהג]] המחייב, ושניהם שונים באופן מהותי מן החוק.
תהליך יצירתו של החוק קרוי חקיקה.
התחום העוסק בחוק ובשפיטה מכונה [[משפטים]].
==חקיקה פרסונלית==
חוק מייצג נורמה כללית, הרלוונטית לציבור כולו או לחלק ניכר ממנו. לעתים נחקק חוק, שאף שהוא מנוסח בצורה כללית, גלוי וידוע שהוא בא להתמודד עם מקרה ספציפי, הנוגע לאדם יחיד או לגוף יחיד. חוק כזה קרוי '''חקיקה פרסונלית''', ונחשב כשימוש לא ראוי במנגנון החקיקה{{הערה|{{ynet|[[סוזי נבות]]|עזמי בשארה ויגאל עמיר נכנסים לחוקה|3484682|20.12.2007|}}.}}{{הערה|{{חרות|יוחנן בדר|חוקים השוברים את החוק|1950/07/07|00204}}}} [[חוקת ארצות הברית]] וה[[מגנה כרטה]] אוסרות חקיקה פרסונלית{{הערה|{{הארץ|משה גורלי|זכויות היסוד של האדם שורדות בכלא|1.939938|19 בינואר 2004|}}}}.
שורה 13 ⟵ 27:
פעמים רבות, חוק שנחקק בחקיקה פרסונלית מכונה על שם האדם שאליו כוון החוק. דוגמה לכך הוא [[חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה]]{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/D7CE596F-6023-4C7D-B435-867D9AA96865/26060/2277.pdf חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה, התשע"א-2011], ס"ח 2277 מיום 17 בפברואר 2011}}, המוכר בשם "חוק בשארה", משום שהאדם היחיד שהחוק רלוונטי לגביו בעת חקיקתו הוא חבר הכנסת לשעבר [[עזמי בשארה]].
==החוק בישראל==
{{ערך מורחב|החקיקה בישראל}}
[[קובץ:SeferHahukim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרסום חקיקה חדשה ב[[ספר החוקים]]]]
| |||