תוכנית אירופה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏התוכנית: תיקנתי שגיאה מהותית יוסף שפרינצק במקום מאיר שפרינצק, (העורך הקודם החליף עם מאיר יערי)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הגהה, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 7:
 
==התוכנית==
[[אנדרי שטיינר]] חבר "קבוצת העבודה", העביר לויסלצני מכתב מ"פרדיננד רוט" (שהייתה דמות בדיונית שהגו אנשי קבוצת העבודה, שנועדה לשכנע את הנאצים בכך ש[[יהדות ארצות הברית]] תומכת בעסקה), שבו נכתב שמצפים מויסלצני לפעול להפסקת הגירושים מאירופה כולה. הקבוצה אף דרשה את הפסקת ההשמדה במחנות ומתן היתר ליציאת היהודים מאירופה. ויסליצני יצא מיד ל[[ברלין]] לדווח על ההצעה ל[[היינריך הימלר]], וב[[מאי]] [[1943]] קיבל אישור לנהל משא ומתן, והודיע כי תמורת 2-32–3 מיליון דולר, תהיה מוכנה הנהגת האס אס לבחון את הצעותיה של "קבוצת העבודה". את הסכום הסכימו לקבל בעשרה תשלומים וניתנה הבטחה כי עם קבלת התשלום הראשון בסך 200 אלף דולר יופסקו הגירושים לחודשיים.
 
אולם, למרות שהמידע על "תוכנית אירופה" היה בידיהם של מנהיגי יהדות ארצות הברית ובהנהלת [[הסוכנות היהודית]], הן ב[[ירושלים]] והן ב[[ניו יורק]], ולמרות שהרב ויסמנדל וגיזי פליישמן שלחו עשרות מכתבים, לא היו מוכנים לצעד זה והכספים לא הגיעו אליהם (למרות שנטען שנשלחו) ומכונת ההשמדה לא עצרה. ב[[יוני]] [[1943]] העבירה הסוכנות אל [[טדי קולק]], שהיה אז נציג הסוכנות בטורקיה, כרבע מיליון דולר. ישנן טענות שהכסף נעלם בדרך מסתורית, והקושיה נשארה פתוחה עד היום היא גורלו של הכסף שכן הועבר{{הערה|1=[[פילוביץ שחף]] [http://www.israblof.com/?l=he&a=12286 הדם והדמים]}}
שורה 16:
לג'וינט בארצות הברית היו באותם ימים סכומים משמעותיים והם היו יכולים לעמוד בהוצאה, אבל באותם ימים היו חוקים קפדניים בארצות הברית בנוגע להעברת כספים למדינות אחרות, והג´וינט נהג להקפיד שלא לעבור על החוקים הללו.
 
המכתב, כמו מכתבים דומים, הגיע ל"ועדת ההצלה ליהודי אירופה" ב[[ארץ ישראל]], אולם בדיון שהתנהל בוועדה הובעה התנגדות להשתמש בכסף שנועד למימוש החזון הציוני לטובת הצלת יהודים. על פי מסמכים מאותה תקופה [[יצחק גרינבוים]], שהיה אז ראש ועדת ההצלה, בתמיכת [[אליעזר קפלן]] (הגזבר) אמר שיש לשמור על הכסף שבקופת הוועד לשם הכשרת ארץ ישראל לשרידי היהודים. לעומתו, [[דוד רמז]], [[מאיר יערי]], [[יוסף שפירנצקשפרינצק]] ואחרים היו מוכנים לתת כל מה שיש לטובת ניסיון ההצלה.
 
על הסיבה שהמנהיגים היהודים לא סייעו לתוכנית באופן נחרץ, חלוקות הדעות. הרב וייסמנדל טען שהמנהיגים הציוניים ראו לנגד עיניהם אך ורק את גורל המדינה היהודית העתידית ולא היו מוכנים להשקיע הרבה למען הצלת יהודי אירופה. אחרים טוענים, שהייתה אי וודאות רבה ביחס לרצינותו של המשא ומתן עם הנאצים. לטענתם, הרעיון שהיה אפשר לבטל את ההשמדה תמורת שוחד נראה דמיוני, ולכן לא היה טעם להקצות לנושא זה סכומים גדולים. כמו כן, חששו מנהיגי הציונות ומנהיגים יהודיים בארצות הברית להסתכסך עם בעלות הברית שמא יואשמו בפשעי מלחמה בשל העברת כספים ואספקה לאויב באמצע המלחמה. על פי טענה נוספת, מנהיגי הסוכנות בררו אצל השלטונות הבריטיים, והבינו שהבריטים לא יאפשרו ליהודים להיכנס לארץ ישראל, ומכאן שהיהודים יקלעו שוב למלתעות הנאצים.
 
המגעים עם הגרמנים בנושא נמשכו כשנה, והופסקו ב[[קיץ]] [[ה'תש"ג]] ([[אוגוסט]] [[1943]]). המחלוקת בנושא קיימת עד היום.