|
|
|
ראשי תוכנית גרעין סובייטית החליטו לייצר פצצה שתהיה דומה מאוד לפצצה [[איש שמן]] האמריקאית. מודיעין סובייטי השיג מידע רב על טכנולוגיה של פצצה זו.
לקראת קיץ [[1949]] ייצוריצור הדגם הראשון למעשה הושלם ובצו מיוחד של מועצת השרים של ברית המועצות הוגדרה תוכנית הניסוי. בצו זה דובר על "מנוע סילון מיוחד" - ברוסית "RDS". שם זה הוזכר גם בהחלטת מועצת השרים מ-[[21 ביוני]] [[1946]] לפיה החלו עבודות בבניית הפצצה והוקמה מעבדה מיוחדת בראשות [[איגור קורצ'טוב]] בה היו מרוכזות עבודות תכנון הפצצה.
אחריות על הניסוי הוטלה על [[יולי חריטון]]. הניסוי עצמו נערך ב[[אתר הניסויים סמיפלטינסק]] בשטח של [[קזחסטן]] של היום. הניסוי בוצע ב-[[29 באוגוסט]] [[1949]]. התרחשותביצוע הניסוי התגלה על ידי [[חיל האוויר האמריקאי]] בעקבות [[נשורת גרעינית]]. לאחר הודעת הנשיא [[הרי טרומן]], ב-[[26 בספטמבר]] [[1949]] [[עיתון]] [[פרבדה]] פרסם הודעה בה צוין ש[[ברית המועצות]] הינה בעלת נשק גרעיני.
למדענים, אנשי תעשייה ואנשי המנגנון המפלגתי שעבדו על ייצוריצור הפצצה הוענקו עיטורים ו[[פרס סטלין]]. דבר הענקה לא פורסם ועד היום לא ברורה הרשימה המלאה של האנשים שהוזכרו בצו. ניתן לציין של[[יולי חריטון]], [[איגור קורצ'טוב]] ו[[אלכסנדר וינוגרדוב]] על פעילותם בהכנת הפצצה הוענקו תואר [[גיבור העמל הסוציאליסטי]], [[עיטור לנין]] ו[[פרס לנין]]. לכ-800 מדענים ומהנדסים הוענקו עיטורים, פרסים ותוארי כבוד.
==ביצוע ניסוי==
|
