אגרגט (סדרת טילים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:טילים באמצעות HotCat |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
== (A2 (1934==
[[Image:Aggregate-2 (3D-cutoff).jpg|thumb|left|400px|רקטת A-2.]]
ה-A2 היה באורך של 1.6 מטרים ודחף של 3 קילוניוטון שהופק על ידי תערובת של דלק אלכוהולי וחמצן נוזלי. המתאר שלה היה דומה ל-A1. אולם, בשונה מה-A1, גירוסקופי הייצוב הושמו באמצע הרקטה, בין מיכל הדלק ומיכל החמצן, מה שהפך אותה ליציבה יותר. הרקטה הייתה במשקל 72 קילוגרם כאשר היא
שתי רקטות A2 נבנו בסך הכל, והן זכו
== (A3 (1935-1937==
שורה 20:
הפיתוח של ה-A3 החל ב-1935 כשמייג'ור Ernst Ritter von Horstig שלח לגנרל Karl Becker תקציב של כמעט חצי מיליון מארק לבנייה של שני מערכי ניסוי בקומרסדורף. התוכניות ל-A3 דרשו רקטה עם [[מערכת ניווט אינרציאלית|מערכת הנחיה אינרציאלית]] ומנוע שמפיק דחף של 1,500 kg.
במרץ 1936, הגנרל Werner von Fritsch היה עד להדלקה סטטית של מנוע ה-A3 בקומרסדורף, והתרשם מספיק כדי לתמוך בתוכנית הרקטות. כמו הרקטות המוקדמות יותר A1 ו-A2, ה-A3 גם עשה שימוש במערכת שמזינה את חומר הדלק בלחץ, ותערובת הדלק שלו הייתה זהה לרקטות הקודמות. מנוע הרקטה ייצר את הדחף שלו בחוזק של 14.7kN במשך 45 שניות. הוא נעזר במערכת תלת-צירית של גירוסקופים כדי להסיט מסטי סילון עשויי [[סגסוגת]] [[טונגסטן]], ובכך ניהג את הטיל.
== (A5 (1938-1942 ==
שורה 32:
בעקבות התחזית שאתרי השיגור של ה-A4 עשויים להידחק אל תוך הרייך עצמו, פון בראון והקולגות שלו היו תחת לחץ לפתח גרסה ארוכת טווח יותר של ה-A4, הידועה בשם A4b או לחלופין בשם A9.
ביוני 1939, קורט פט במשרד התכנון של פנמינדה, הציע להוסיף לגוף ה-A4 כנפיים כדי להמיר בין מהירות וגובה הטיל ל[[כוח עילוי|עילוי]] ולטווח. כשהטיל יפגוש במהלך צלילתו בשכבה התחתונה, הצפופה יותר של האטמופירה, הוא יבצע באופן אוטומטי תמרון בכוח g גבוה ויכנס לצלילה אופקית מתונה יותר, תוך הרווחת עילוי וטווח. בדרך זו מהירות הפגיעה של הטיל במטרה תהיה קטנה יותר, ובכך כוח ההרס שלו יפחת, אולם הטווח שלו יגדל
מחקרים תכנוניים על ה-A9 החלו ב-1940. בנוסף לכנפיים שלו, גוף ה-A9 יהיה מעט גדול יותר והמנוע שלו יפיק 30% יותר דחף. בעקבות בחינה של הדגמים במנהרות רוח, התכנון הותאם כך שבמקום כנפיים יכיל fuselage strakes, שכן המבחנים הראו שזה יספק עילוי טוב יותר בתחום העל-קולי, וגם יפתור את הבעיה של התזוזה העבר-קולית של מרכז העילוי.
שורה 38:
הפיתוח הושהה ב-1941, אבל ב-1944 מספר טילי V2 עברו התאמה לקונפיגורציה של ה-A9 תחת השם A4b. החישובים הראו שבאמצעות הוספת כנפיים, הטווח של ה-A4 יוגדל ל-750 קילומטר, ובכך יאפשר למטרות בבריטניה להיות מותקפות מתוך גרמניה עצמה. הוערך שיירוט הטילים בשלב הצלילה הסופית שמעל שטח בריטניה באמצעות מטוסי אויב ומערכי נ"מ יהיה כמעט בלתי אפשרי שכן בסמוך למטרה ה-A4b היה אמור להיכנס לצלילה כמעט אנכית ובכך לא להשאיר זמן ליירוט.
קונספט ה-A4b נבחן באמצעות התאמת כנפיים משוכות לשני טילי A4 ששוגרו
== טילים מתוכננים ==
|