זיהום קרקע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←סיכונים מזיהום קרקע: הגהה, סידור |
←טיפול בקרקע מזוהמת: מחיקת תוכן שיווקי |
||
שורה 14:
*'''פגיעה במקורות מים''': כ-75% ממקורות המים של ישראל הם תת-קרקעיים, כלומר, מי תהום. מזהמים המצויים בקרקע עלולים להיות מוסעים עם חלחול המים אל מי התהום. קצב תנועת מזהמים במי התהום תלוי בתכונת מסיסותם. המזהמים המסיסים מאוד במים נעים בקצב תנועת מי התהום. מרחב הפעילות האנושית בכלל והתעשייתית בפרט במדינת ישראל מצוי מעל מקווי מי התהום המרכזיים. לפיכך רוב האתרים המזוהמים, מצויים אף הם מעל מי התהום ועלולים לזהם אותם. ואכן, על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים האחרונות נסגרו במחוז תל אביב 96 קידוחי מי שתייה, שהם 58% מכלל הקידוחים שהיו במחוז בשנת 1980. מתוך 85 קידוחים שנותרו עדיין פעילים, התגלו מזהמים אורגנים ב-52 קידוחים (61%) {{הערה|[http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1619701]}}.
==טיפול בקרקע מזוהמת==
זיהום הקרקע מתגלה לרוב רק כאשר מצטברות כמויות גדולות של מזהמים. כאשר קיים חשד לאתר מזוהם, ננקטים מספר צעדים מקדימים טרם השיקום עצמו. צעדים אלו כוללים ביצוע סקר היסטורי של האתר וביצוע [[סקר קרקע]] שמטרתו להגדיר את ריכוז המזהמים וסוגם. לאחר הגדרת הזיהום מוגדרת תוכנית לשיקום הקרקע בהתאם לממצאים. השיקום יכול להתבצע באתר עצמו (in situ) או מחוץ לאתר (ex situ). טיפולי in situ נפוצים הם טיפול ביולוגי, חמצון, וקיבוע מתכות. טיפולי ex situ מתבצעים לרוב על ידי סילוק הקרקע לאתרי פסולת מורשים או על ידי שריפה.
כיום המשרד להגנת הסביבה הנחיל את נוהל [[IRBCA]] במטרה לאפיין ולהגדיר בצורה שיטתית את הסיכונים הצפויים מהזיהומים.
==חוק קרקעות מזוהמות בישראל==
כיום אין בישראל חקיקה ראשית המכוונת מלכתחילה ובמפורש להתמודד עם תופעת זיהום הקרקע. לפיכך, אין בחקיקה הגדרה מפורשת של "קרקע מזוהמת". עם זאת, בכלי החקיקה הקיימים יש חקיקה ראשית וחקיקת משנה המשמשות למטרה זו. אפשר לטפל בגורמים המזהמים את הקרקע על-פי שישה חוקים. בהסתמך על שלושה מהחוקים האלה תוקנו חמש תקנות וצו. החוק החשוב ביותר כיום מהחוקים הנוגעים בזיהום קרקע הוא חוק המים, התשכ"א-1961, שכן יש מתאם גבוה בין זיהום קרקע לזיהום מקורות מים. שלוש מארבע התקנות האמורות תוקנו על סמך חוק זה. במשרד להגנת הסביבה גובשה הצעת חוק לשיקום קרקעות. מטרת החוק המוצע היא לאגד את כל נושא מניעת זיהום קרקעות ושיקום קרקעות מזוהמות במסגרת משפטית אחת. הנושאים העיקריים שהחוק המוצע מתמודד אתם הם טיפול בזיהומים שנעשו בעבר ומניעת זיהומים בעתיד, תוך חלוקת הנטל ועלויות הטיפול בין הגורמים המחזיקים בקרקע או שהקרקע שייכת להם. כמו כן, כלולים בהצעה הליכים מנהליים ומנגנונים כספיים לטיפול בזיהומים שנעשו בעבר. ההצעה מתבססת על הניסיון שנצבר במשרד להגנת הסביבה בטיפול בקרקעות מזוהמות על בסיס החקיקה הקיימת, והיא מותאמת למשטר הבעלות על הקרקעות ולאופי הליכי התכנון בארץ{{הערה|1=[http://www.easytop.co.il/?p=4121 באתר איזיטופ]}}.
| |||