קרל לוץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים ** |
|||
שורה 15:
כשהנאצים כבשו את הונגריה ב-[[19 במרץ]] [[1944]], החלה ההשמדה והגירוש השיטתיים של יהודי הונגריה, ונסגר המשרד הארצישראלי. ב-[[21 במרץ]] נסגרו גבולות הונגריה לכניסה וליציאה, והחל מ-[[15 במאי]] [[1944]] החלו לצאת משלוחי יהודים ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[אושוויץ]]. בתוך כ-8 שבועות נשלחו להשמדה כ-450,000 מיהודי הונגריה, בעיקר מערי השדה שמחוץ לבודפשט.
לוץ, שאהד את העניין היהודי עוד מתקופת שירותו בקונסוליה השווייצרית ביפו בין השנים [[1935]] - [[1941]], החל לפעול בנחרצות על-מנת להציל את יהודי [[בודפשט]]. ראשית, הוא פתח מחדש את משרד הסוכנות בבניין השגרירות האמריקאית שבראשו עמדו [[ארתור וייס]] ו[[משה קראוס]] (שסייעו בידו גם בהמשך פעולותיו). הוא ניפק "כתבי חסות" שווייצריים ליהודים שהיו להם [[סרטיפיקט]]ים (אשרות עלייה). לאחר משא ומתן עם פקידים נאצים גבוהים, כ[[אדולף אייכמן]] ו[[אדמונד וזנמאייר]] (נציגו הדיפלומטי הכל יכול של היטלר בבודפשט), ובהסכמת השלטונות ההונגרים, ניפק לוץ כ-8,000 כתבי חסות - כתב חסות אחד לכל בעל אשרת עלייה. אלא שבהמשך, הרחיב לוץ את
בשלב זה, העביר לוץ את משרד ההגירה של השגרירות ל"בית הזכוכית" ברחוב ואדאס, ופרש עליו חסות דיפלומטית שווייצרית. כש[[אייכמן]] ואנשי ה[[אס אס]] דרשו לרכז את היהודים ב[[גטו בודפשט|גטו של בודפשט]] על-מנת להקל על שילוחם למחנות ההשמדה, רכש לוץ בעזרת פקידי ממשל עמם היה בקשר מעל ל-70 בתי דירות, רובם בגטו, פרש עליהם חסות שווייצרית, והעביר אליהם את אלפי היהודים שהחזיקו בכתבי החסות שניפק. היהודים ששהו בבתים מוגנים אלו נהנו מחסות שווייצרית, ולוץ דאג להעביר אליהם מזון וצורכי קיום בסיסיים. כל המתגוררים בבתים אלו היו מוגנים הן בפני גירוש והן מגיוס ל"[[שירות העבודה (הונגריה)|שירות העבודה]]" (המגויסים ל"שירות העבודה" נשלחו ל[[עבודת כפייה|עבודות כפייה]] בעיקר בתחזוקת תשתיות ובמפעלי תעשייה גרמניים, ורובם מצאו בהם את מותם).
| |||