שליח שנת שירות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תוכני\2
אין תקציר עריכה
שורה 1:
 
'''שליחי [[שנת שירות]]''', שליח ש"ש, או "שליח ישראלי צעיר" (Young Israeli Emissary) הם צעירים בוגרי תיכון בישראל אשר בחרו לדחות בשנההדוחים את [[גיוס לצה"ל|שירותם הצבאי]] ונבחרו לצאתויוצאים ל[[שליח (ציונות)|שליחות]] מטעם [[הסוכנות היהודית לארץ ישראל]] ולהתנדב בקהילות יהודיות ב[[צפון אמריקה]]. המיזם החל ב[[שותפות 2000]] של אזור [[עפולה]] [[גלבוע]] עם אגד הקהילות בדרום [[ניו אינגלנד]] ובעיקר ב[[קונטיקט]]. התוכנית החלה בקיץ [[1999]] נשלחו 2 שליחים ראשונים לווסטפורט שבקונטיקט ארצות הברית. בשנת [[2014]] היו 59 שליחי שנת שירות לקהילות ב[[צפון אמריקה]] בנוסף ל-9 שליחים שנשלחו בשיתוף פעולה עם [[הצופים העבריים]] ל[[לונדון]], 4 ב[[אמסטרדם]] וכ-19 ב[[טורונטו]], [[קנדה]].
 
==מטרת התוכנית וחשיבותה==
שורה 7:
בבתי הספר היומיים, לתוכנית חשיבות גדולה. ראשית, בהיותו של השליח ה"ישראלי" בבית הספר. את השפה העברית יציג השליח כשפה מדוברת במדינת ישראל ויוסיף עניין ללימודי השפה. לרוב, עצם העובדה שהילדים שומעים את הש"ש מדבר עברית, ומתנהל בעברית, מעניינת ומקרבת אותם ללימודי השפה. במסגרת החינוך לישראל לשליח גם כן השפעה משמעותית. בדרך של פעילויות עשירות, משחקים, שיחות, דיונים, מצגות ודילמות, יציג השליח את ישראל כמדינה מורכבת ויחבר נושאים רלוונטיים בישראל אל חייהם הפרטיים של התלמידים. השליחים הם לעתים קרובים לגילם של התלמידים והחניכים, ולכן נתפסים כמודל לחיקוי ומקור למידע מעניין וישיר בהקשר לישראל. בקרב המבוגרים, השליחים יתפסו כאנשי חינוך יהודי וכצעירים אחראים, להם יש כישורים המתאימים להנחיל לנוער אהבת ישראל, ידע ותחושת שייכות וקרבה לישראל.
 
מצד הקהילות בצפון אמריקה, השליחים יחזרו לארץ עם הכרות מעמיקה של היהדות בצפון אמריקה והשוני בחיים היהודים של יהודי ישראל ויהודי התפוצות. השליחים יכירו זרמים שונים ביהדות כמו [[היהדות הרפורמית]], [[יהדות קונסרבטיבית|היהדות הקונסרבטיבית]], [[יהדות רקונסטרוקטיבית|רקונסטרוקטיביסטים]] וכולי, וכשיחזרו לארץל[[ישראל]], יוכלו לחשוף ישראליים אחרים לזרמי יהדות אלו.
 
==הליך המיון וההכשרה==
הליך המיון משתנה בהתאם לאזורי השותפות., אך ככלל, הוא יחלכולל בראיון אישי עם נציגי השותפות בארץ והסוכנות היהודיתראיונות, יום מיון בסוכנות היהודית (הכולל בדיקת התנהלות בקבוצה, העברת תכנים וראיונות אישיים), מבחניומבחני אישיות פסיכולוגיים וראיונות נוספים הנעשים על ידי הסוכנות וכמו כן הקהילות עצמן. תהליך זה מתחיל מדי שנה בתחילת נובמבר ומסתיים לקראת אמצע פברואר והקבלה מותנית באישור [[צה"ל]] לדחיית השירות הצבאי בשנה. יש דגש לשלוח לשליחות צעירים בעלי אופי חזק, אוהבי ישראל וציונים בכל לבם, המסוגלים להסתגל לתרבות חדשה. נדרש מהם להיות פתוחים, יצירתיים, בעלי כושר עבודה בצוות ובעלי ניסיון בהדרכה. מצופה מהם שיהיו בעלי ידע רב בנושאים הקשורים לישראל, יהדות וציונות.
 
תהליך ההכשרה כולל מספר סמינרים מרגע הקבלה לתוכנית, וסמינר של 10 ימים בקיץ. השליחים שינהגו ברכב יעברו קורס נהיגה מתקדמת וסמינרים מקצועיים שונים בהתאם לאזור השליחות. תוכני הסמינר כוללים לימוד של זרמי היהדות בתפוצות, לימודי ארץ ישראל, לימודי יהדות, סדנאות לעבודה עם ילדים והגיל הרך, עמידה מול קהל, הסברה ישראלית, כתיבת פעולות ומערכים, הבדלים ופערים בין תרבותיים, התנהלות כשליח בחו"ל ועוד. תהליך ההכשרה מהווה גם קרקע לגיבוש קבוצתי, וגיבוש הזוגות, שכן בחלק מהשליחויות השליחים הצעירים עובדים בזוגות כדרך קבע.
שורה 37:
 
* השליחים מ[[אילת]]-אילות ומיישובים "בלתי-מוגדרים" (כגון קיבוצים ומושבים) פועלים ב[[טורונטו]], [[קנדה]].
* השליחים מ[[עפולה]] - [[מועצה אזורית הגלבוע|גלבוע]] פועלים בשיתוף עם אגד הקהילות היהודיות של דרום [[ניו אינגלנד]] (SNEC). ב[[קונטיקט]] וב[[מסצ'וסטס]].
* השליחים מסובב [[כנרת]] פועלים ב[[מילווקי]] שב[[ויסקונסין]].
* השליחים מ[[אופקים]], מ[[מועצה אזורית מרחבים|מרחבים]], מ[[ראשון לציון]] ומ[[רעננה]] פועלים בקהילת מטרו-ווסט רבתי שב[[ניו ג'רזי]].
שורה 48:
 
== תנאי השירות ==
*'''תמיכה-''' כל קבוצת שינשינים תלווה על ידי סופרוייזר (מפקח) שיועמד על ידי הפדרציה או על ידי הגוף האחראי. תפקידו של הסופרוייזר הואהמפקח לשמש כגוף מתווךכתווך בין השינשינים לגופים הממונים עליהם, ולדאוג לכך שהשינשין יוכל להתמצא באזור העבודה שלו ובמשימות המוטלות עליו.
*'''תחבורה-''' התחבורה משתנה ממקום למקום. בחלק מן המקומות יקבל השליח רכב מטעם הקהילה (לעתים הרכב יהיה אישי, לעתים יהיה רכב אחד לקבוצת השינשינים המקומית). במקומות בהם אין רכב מטעם הקהילה, השינשין יקבל גישה לתחבורה הציבורית המקומית (על ידי כרטיס מטעם הקהילה או כסף לנסיעות).בנוסף, בדרך כלל, שליחים עם רכב מוגבלים במקומות או בשעות שמותר להם לנסוע ברכב.
*'''משכורת-''' מכיוון שהשינשין מגיע על [[ויזת תייר]] [B1\B2], הוא אינו רשאי לקבל משכורת רשמית. עם זאת, מחויבת הקהילה לתת לשינשין "דמי כיס" (pocket money) שגובהם משתנה מקהילה לקהילה (בדרך כלל בין 250-300 $ לחודש).
*'''מגורים-''' על פי רוב, השינשין יתגורר במהלך השנה אצל משפחות מארחות למשך תקופה שנעה בדרך כלל בין שלושה לחמישה חודשים ויעבור בדרך כלל שלוש משפחות במהלך השנה. במקרים אחרים כמו בקהילות ב[[לונדון]] ו[[אמסטרדם]], יגורו כל השינשינים בקהילה בקומונה בתוך דירה שתנתן להם על ידי הקהילה.
שורה 68:
 
 
כל הפרטים הכתובים בקטגוריה הזאת מתקיימים ברוב הקהילות, אך בכל זאת יש לקחת אותם בערבון מוגבל שכן החוקים והפרטים יכולים להשתנות ממקום למקום ומקהילה לקהילה.
 
== ראו גם ==