אגרגט (סדרת טילים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35:
ביוני 1939, קורט פט במשרד התכנון של פנמינדה, הציע להוסיף לגוף ה-A4 כנפיים כדי להמיר בין מהירות וגובה הטיל ל[[כוח עילוי|עילוי]] ולטווח. כשהטיל יפגוש במהלך צלילתו בשכבה התחתונה, הצפופה יותר של האטמופירה, הוא יבצע באופן אוטומטי תמרון בכוח g גבוה ויכנס לצלילה אופקית מתונה יותר, תוך הרווחת עילוי וטווח. בדרך זו מהירות הפגיעה של הטיל במטרה תהיה קטנה יותר, ובכך כוח ההרס שלו יפחת, אולם הטווח שלו יגדל ביותר מפי 2.
 
מחקרים תכנוניים על ה-A9 החלו ב-1940. בנוסף לכנפיים שלו, גוף ה-A9 יהיה מעט גדול יותר והמנוע שלו יפיק 30% יותר דחף. התכנון היה שהכנפיים שיתווספו לטיל יהיו משוכות לאחור בזווית של 52 מעלות{{הערה|http://www.astronautix.com/lvs/a4b.htm#more}}. בעקבות בחינה של הדגמים במנהרות רוח, התכנון הותאם כך שבמקום כנפיים יכיל fuselage strakes באותה זווית, שכן המבחנים הראו שזה יספק עילוי טוב יותר בתחום העל-קולי, וגם יפתור את הבעיה של התזוזה העבר-קולית של מרכז העילוי.
 
הפיתוח הושהה ב-1941, אבל ב-1944 מספר טילי V2 עברו התאמה לקונפיגורציה של ה-A9 תחת השם A4b. החישובים הראו שבאמצעות הוספת כנפיים, הטווח של ה-A4 יוגדל ל-750 קילומטר, ובכך יאפשר למטרות בבריטניה להיות מותקפות מתוך גרמניה עצמה. הוערך שיירוט הטילים בשלב הצלילה הסופית שמעל שטח בריטניה באמצעות מטוסי אויב ומערכי נ"מ יהיה כמעט בלתי אפשרי שכן בסמוך למטרה ה-A4b היה אמור להיכנס לצלילה כמעט אנכית ובכך לא להשאיר זמן ליירוט.