פסולת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 217.194.207.227 (שיחה) לעריכה האחרונה של Firas hiadre |
|||
שורה 126:
חוק איסוף ופינוי פסולת ומיחזור מסמיך רשויות מקומיות לקבוע בתחומן הסדרים לאיסוף פסולת למיחזור. החוק גם הסמיך את השר לאיכות הסביבה לחייב רשויות מקומיות לקבוע הסדרים כאלה, ואולם רק ב-[[1998]], חמש שנים לאחר שנחקק החוק, השתמש השר בסמכות זו, והטיל על הרשויות המקומיות חובה להפחית בהדרגה את כמות הפסולת שהן מעבירות לסילוק, ולהמירה במיחזור. ב[[חקיקת משנה|תקנות]] שקבע השר נקבעו שיעורים נמוכים יחסית: עד סוף אותה שנה נדרש מהרשויות המקומיות שיעור מיחזור של 10%, עד סוף שנת [[2000]] - 15%, ועד סוף [[2007]] - 25%. כן ניתנה אפשרות לקבל פטור מהוראות אלה.
לאחר ששני החוקים לא הביאו לשינוי משמעותי בשיעורי המיחזור בישראל, תוקן חוק שמירת הניקיון במסגרת [[חוק ההסדרים]] של שנת 2000, ונוסף בו היטל על הטמנת פסולת מוצקה. להיטל זה היו שתי מטרות עיקריות: הפנמת ה[[השפעה חיצונית|השפעות החיצוניות]] השליליות של הטמנת הפסולת אצל יצרני הפסולת, וכן ייקור ההטמנה כך שיצרני הפסולת יעדיפו לפנות למיחזור. החוק הסמיך את השר לאיכות הסביבה לקבוע את שיעורי ההיטל בתקנות, ואולם במהלך השנים סיכל [[מרכז השלטון המקומי]] את התקנתן, והחוק היה, למעשה, ל[[אות מתה]]. במסגרת חוק ההסדרים של [[2006]], יזמה הממשלה תיקון נוסף של חוק שמירת הניקיון, ובו הביאה למעשה את
כמו כן, על פי מדיניות [[המשרד להגנת הסביבה]] תינתן עדיפות לשיטות טיפול בפסולת כדוגמת השבה, מיחזור, [[שימוש חוזר]] וצמצום במקור, במטרה להקטין את כמויות הפסולת המועברות להטמנה ב-50%, בהדרגה, עד שנת 2020.
| |||