אסתר ארדיטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: קישורים פנימיים
שורה 28:
 
===ליל ההתרסקות===
בליל 29 בנובמבר 1954, שבוע בלבד לאחר שהוסמכה כחובשת, מילאה תורנות לילה בבסיס חיל האוויר [[חצור]]. למרות מזג האוויר הקשה והגשום, טייסת מטוסי [[דה הבילנד מוסקיטו|המוסקיטו]] של הבסיס, בפיקוד רב-סרן [[יעקב שלמון (סלומון)]], המריאה לאימוני לילה. זמן קצר לפני נחיתת המטוסים, נפגעה מערכת ה[[חשמל]] של הבסיס כתוצאה מפגעי מזג האוויר, ותאורת מסלול הנחיתה כבתה. מפקד הטייסת, רב-סרן שלמון, הפנה את המטוסים ליעד אחר. אך הוא איבד שליטה במטוסו, ניסה לנחות על המסלול החשוך והחטיא אותו, והתרסק בשדה חקלאי סמוך. המטוס החל לבעור במהירות, והתחמושת שבו החלה להתפוצץ.
 
צוותי החירום של הבסיס מיהרו למקום, ובאמבולנס נהגה טוראית ארדיטי (בת 17), שלא החזיקה ברישיוןב[[רישיון נהיגה]]. לאחר ששמעה את זעקות הנווט הפצוע לעזרה, מיהרה להיכנס לתוך המטוס הבוער, אף שאנשי צוות ההצלה הורו לה להתרחק. היא איתרה את הנווט הפצוע, וחילצה אותו בכוחות עצמה למקום מבטחים - תעלה סמוכה. הנווט שלמה הרצמן, שהיה פצוע קשה ובהכרה מלאה, סיפר לה שהטייס יעקב שלמון פצוע קשה ומחוסר הכרה. היא חזרה בריצה למטוס הבוער, חילצה את הטייס ממושבו, והצליחה לגלגל אותו לתעלה הבטוחה, בה שכב הנווט. כמה שניות לאחר מכן הגיעה האש למכלי הדלק, והמטוס התפוצץ. הטייס והנווט פונו לבית חולים. הנווט הרצמן נפטר מפצעיו, והטייס שלמון החלים. ה[[רמטכ"ל]] דאז, [[משה דיין]], החליט להעניק לחובשת ארדיטי את צל"ש הרמטכ"ל על תפקודה;{{הערה|{{מעריב||בת ח"ן שצויינה לשבח|1955/02/15|00208}}.}} באפריל [[1973]], לאחר חקיקת חוק העיטורים, הוסב הצל"ש ל[[עיטור המופת]]. ב[[יום העצמאות]] אותה שנה קיבלה את [[אות מצטיין הנשיא]].{{הערה|{{דבר||חיילים מצטיינים נתקבלו על ידי נשיא המדינה|1955/04/25|00206}}; {{חרות||חיילים מצטיינים נתקבלו ע"י הנשיא|1955/04/25|00406}}.}}
 
משפחתו של שלמון אימצה את ארדיטי (ששהתה בארץ לבדה) כבת.{{הערה|{{מעריב||יד לפה.|1955/05/05|00205}}.}}