ירים-ליאם הראשון – הבדלי גרסאות

'''יַרים-לים הראשון''' (נכתב גם '''ירימלים'''; מלך בין השנים 1780–1764 לפנה"ס, על פי [[כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק|הכרונולוגיה התיכונה]].) היה המלך השני בממלכת [[ימחד]] ה[[אמורי (עם)|אמורית]], שמרכזה שכן בעיר [[חאלבחלב (עיר)|חלב]] שב[[סוריה]].{{הערה|שם=המבלין254|[https://books.google.co.il/books?id=biyDDd0uKGMC&pg=254&dq=&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC], מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge,{{כ}} 2006, עמ' 254}} אשתו, המלכה גַשֵרַה, הייתה אמם של בתו [[שיבתו]] ובנו ויורשו [[חמורבי הראשון]].

מערכת היחסים של זימרילים וירים-לים הראשון הושפעה מעזרתו של ירים-לים בהשגת השלטון במארי. הוא קרא לירים-לים "אבי", שנחשב תואר כבוד של פניית מלך וסאל למלך בכיר ממנו, ופעל תחת הדרכתו של הדד, האל הראשי של חאלב[[חלב (עיר)|חלב]], כשירים-לים משמש כמתווך. מארי פעלה כמדינה וסאלית של ימחד.

הלוחות בכתב יתדות שנמצאו במארי, מתעדים מקרים רבים שבהם זימרילים פעל בכפיפות לירים-לים. באחד המקרים המתועדים, פנה זימרילים לרים-לים בבקשה להסגיר אליו מלך וסאל שלו, שפנה אליו בתואר "אחי" במקום לפנות אליו בתואר "אבי". ירים-לים הסכים שהפנייה לא הייתה מכובדת, אבל לא הסכים להסגירו, אלא אמר רק שהעיר לאותו מלך ואסל לגבי צורת הפנייה הראויה למלך מארי. במקרה נוסף, ביקש זימרלים באמצעות דריס-ליבור, השגריר שלו בחאלבבחלב, להסגיר לידיו מספר נמלטים. ירים-לים סירב לכך וטען שאין זה מתפקידו להחליט על כך, וכי על פי האל הדד, אין להסגיר נמלטים לידי הרודפים. רק לאחר הפניה השלישית, הסכים ירים-לים להסגירם.{{הערה|[https://books.google.nl/books?id=1rKoAwAAQBAJ&pg=PA86#v=onepage&q&f=false Mediating Between Heaven and Earth: Communication with the Divine in the Ancient Near East], מאת C.L. Crouch, Jonathan Stökl, Anna Elise Zernecke, הוצאת Bloomsbury Publishing USA{{כ}}, 2012, עמ' 86}}