ירושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 40:
עוד פירשו חז"ל בתורה, כי בכל דיני ירושה, כל קרוב-משפחה הנו בהכרח קרוב "מיוחס" של המוריש. משמעות הדבר מושפעת בין השאר מכך, שאמנם גם בן-[[ממזר]] - נחשב מיוחס להוריו - אם הם הרו אותו בהיות שניהם יהודים, אך למשל אדם אשר נהרה מ[[גוי]] ונולד מ[[יהודי]]יה - נחשב מיוחס רק לאמו - אך לא לאביו, בעוד אשר גֵּר - אינו נחשב מיוחס להוריו כלל.
 
עוד פירשו חז"ל בתורה, כי בכל דיני ירושה, כל שושלת רצופה - שממנהשמסופה נולד המוריש ושבה תלויה-[[גנאלוגיה|גנאלוגית]] קרבתם המשפחתית (הלא-בהכרח דו-צדדית) של יורשיו אליו - כוללת רק גברים יהודים שאליהם הוא מיוחס. משמעות הדבר היא בין השאר בכך, שלמשל - ה"אח" המצוין בתורה כיורש - הנו אמנם בהכרח בן-האב אך לא בהכרח בן-האם, ושלמשל - שום אדם אינו מוריש להוריו אם אביו גוי.
 
עוד פירשו חז"ל בתורה, שאמנם גם אדם מת יכול עקרונית לרשת (בתהליך המכונה בתלמוד: "מישמוש" הירושה "בקבר", וגם: ירושה "בראוי"), אך בן שמת [ואין לו צאצאים חיים] אינו יורש מאמו בקברו להוריש ממנה לבנים של אביו המת ושל אֵם אחרת.