אטימולוגיה – הבדלי גרסאות

המילה "אטימולוגיה" עצמה מגיעה מהמילים ה[[יוונית|יווניות]] ήτυμος (אטימוס, שפירושה "אמיתי") ו-λόγος (לוגוס, "חקר של").

ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] שלטה במחקר הבלשני הגישה ה[[בלשנות היסטורית|דיאכרונית]], החוקרת את ההיסטוריה וההתפתחותואת שלהתפתחות שפותהשפות. המחקר האטימולוגיהגיזרוני (אטימולוגי) היה אז חוד החנית של הבלשנות ההיסטורית, וההתקדמות שנעשתה בתחום זה -– בעיקר בחקר ה[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההודו-אירופיות]] -– תרמה רבות לידיעת ההיסטוריה של שפות רבות וקרבת המוצא ביניהן, ולהבנת העקרונות האוניברסליים העומדים בבסיסשבבסיס התפתחותן של שפות.

עם תחילת [[המאה ה-20]] ירדה קרנה של הגישה הדיאכרונית בבלשנות לטובתופינתה המחקראת מקומה למחקר ה[[בלשנות סינכרונית|סינכרוני]], הבוחן את השפה כמערכת בנקודת זמן מסוימת. בנוסף, על אף ה[[מתודולוגיה|מתודולוגיות]] הנוקשות שפיתחה הבלשנות ההשוואתית כדי להעניק למסקנותיה תוקף מדעי, המחקר האטימולוגי כרוך מעצם טבעו במידה מסוימת של ספקולטיביות, וזו גוררת התייחסות חשדנית ולעתים מזלזלת מצד הקהילה המדעית{{מקור}}. לכךעל כך יש להוסיף גם את הפופולריות של [[אטימולוגיה עממית|אטימולוגיות עממיות]] שתרמו לירידת מעמדה של האטימולוגיה כמדע, גם אם שלא בצדק.

==רעיונותהרעיונות בסיסייםהבסיסיים באטימולוגיה==

*בדרך כלל, מיליםלמילים מתחילותבתחילה עםיש איות מורכב, שהופךוהוא הופך פשוט יותר עם השנים (למשל, עקב שימוש בקיצורים). התבניות לפיהן הופכותשלפיהן מילים לקצרות יותר משתנותמתקצרות ללאאינן הרףקבועות.

*מילים מתחילות לעתים כ[[ראשי תיבות|ראשי-תיבות]] (נוטריקון) והופכות למילים בזכות עצמן (לדוגמה: תפו"ז[[דוח]] -– תפוח-זהב;דין דו"חוחשבון, -[[סמל דין(דרגה)|סמל]] וחשבון– סגן מחוץ למניין).

*מילים עשויות להגיע מתחומי התמחות מסוימים, תרבויותמתרבויות שונות, ואף יצירותמיצירות ספרות. מילים עשויות להיגזר משם של מקום (למשל, "[[ציונות]]", "[[שמפניה]]", "[[בוהמה]]", "[[ביקיני]]", "[[סוס טרויאני]]") ואף משם של אדם מסוים, אמיתי או בדוי (למשל, "[[צלזיוס]]", "[[ג'קוזי]]", "[[גאוסיאן]]", "[[התניה פבלובית]]", "[[סאדיזם]]").

השפה הב[[עברית]] המודרנית כוללת מילים רבות שנטבעו בשלב מאוחר יחסית (מאז ימי [[אליעזר בן יהודה]]), ועבורן האטימולוגיה היא בדרך כלל ברורה ומתועדת היטב. חקר האטימולוגיה בעברית מתמקד בעיקר במילים קדומות יותר, מתקופת ה[[תלמוד]] וה[[משנה]] ואף מתקופת ה[[תנ"ך]], עלובו ידימשווים השוואתןאותן למילים ב[[ערבית]], ב[[ארמית]] וב[[שפות שמיות]] אחרות.