ספינת תסאוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתרון ארבעת הממדים: קישורים פנימיים, תיקון קישור
מ תקלדותיים ומספר קישורים פנימיים.
שורה 1:
'''ספינת תסאוס''' הוא שמו של [[פרדוקס]] [[פילוסופיה|פילוסופי]], העוסק בסוגיית שמירת הזהות של אובייקטים לאחר שינוי מרכיביהם. במליםבמילים אחרות, פרדוקס זה דן בשאלה, אם חפץ שהיה מורכב מפרטים רבים ממשיך לשמור על זהותו גם כשאותם הפרטים מוחלפים. הפרדוקס נקרא על שם ספינתו של [[תסאוס]], הגיבור [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגי היווני]] ומייסדה האגדי של [[אתונה העתיקה|אתונה]].
 
== סיפור הפרדוקס ==
ה[[ספינה]] העומדת במרכז הפרדוקס היא הספינה בה שבשט תסאוס מ[[כרתים]] אל [[אתונה]] לאחר שקטל את ה[[מינוטאורוס]], אותה [[מפלצות וחיות אגדיות|מפלצת]] כלאיים, שחציה אדם וחציה שור. [[פלוטארכוס]], ההיסטוריון היווני בן [[המאה ה-1]], מספר כי "האתונאים שמרו על אונייה זו בעלת שלושים המשוטיםה[[משוט|משוטים]], שבה שט תסאוס עם העלמים וחזר בשלום, עד ימיו של [[דמטריוס מפלרום]]. הם היו מוציאים ממנה מפעם לפעם את הקורות הישנות וקובעים תחתיהן אחרות חדשות וחזקות, עד שהאונייה נעשתה דוגמה בשביל הפילוסופים בשאלת הגידול השנויה במחלוקת, יש אומרים שהיא היא, ויש אומרים שאין היא היא."‏‏{{הערה|1=‏פלוטארכוס, תיסיבס, כג.‏}}
 
הפרדוקס על פי סיפור זה הוא כדלקמן: [[אוניות קודש אתונאיות|אוניית הקודש]] תסאוס עוגנת ב[[נמל]]ה של אתונה. לאחר זמן רב נראה כי ה[[עץ (חומר גלם)|עץ]] ממנה מורכבת הספינה מתחיל להרקיב. מתקבלת ההחלטה להחליף את קורות הספינה אחת אחרי השנייה, כדי לשמור על תפקודה התקין. במקביל מחליטים אנשי הנמל לבנות [[מחסן]] מיוחד אליו יוכנסו קורות העץ הישנות. בשנה הראשונה מחליפים מלחי הספינה חמישים קורות מתוך כמה המאות שמרכיבות את הספינה, בשנה השנייה חמישים קורות נוספות ולאחר כמה שנים מסתיים סבב חילופי הקורות וכל הקורות שמרכיבות את הספינה הינן חדשות. במשך אותן השנים נשמרו הקורות הישנות במחסן שנבנה לצורך כך. כעת, לאחר שכל הקורות הוחלפו בספינה המקורית החליטו עובדי הנמל להשתמש בקורות הישנות ולהרכיב מהן ספינה. הם לוקחים את הקורות הישנות של ספינת תסאוס, בונים מהן ספינה ומציבים אותה ליד הספינה שקורותיה חדשות. וכעת נותרת השאלה איזו מהספינות היא ספינתו של תסאוס.
שורה 38:
 
===פתרון ארבעת הממדים===
אחד הפתרונות לפרדוקס יכול לבוא מתפיסת העולם בארבעה [[ממד (פיזיקה)|ממדים]]. [[דיוויד לואיס (פילוסוף)|דיוויד לואיס]] {{אנ|David Kellogg Lewis}} ופילוסופיםו[[פילוסוף|פילוסופים]] אחרים הציעו כי פרדוקס זה ניתן לפתור בהיחשב כל הדברים בעולם כאובייקטים בעלי [[מרחב ארבע-ממדי|ארבעה ממדים]]. בנוסף לשלושת הממדים המוכרים לנו: [[רוחב]], [[אורך]] ועומק, יש להוסיף לדבריהם גם את מימד ה[[זמן]]. כאשר כל נקודת [[מרחב-זמן|זמן-מרחב]] מהווה 'חתך זמן' (time-slice) של האובייקט הנבחן. האובייקט מורכב, לדבריהם, מחתכי-זמן בעלי קשר סיבתי האחד לשני, כאשר כל חתך-זמן זהה מספרית לעצמו. כל מצבור חתכי-הזמן, כלומר תפיסת כל האובייקט, הוא גם זהה מספרית עם עצמו. חשוב להבהיר שלכל חתך-זמן בנפרד יש תכונות נפרדות.
 
בעיית הנהר של הרקליטוס נפתרת בעזרת פתרון זה על ידי כך שאפשר לומר כי בכל נקודת זמן יש לנהר תכונות שונות, אך מצבור שלם של הנהר, כלומר: הנהר המשתנה עם הזמן, זהה מספרית לעצמו. כך שבאמת לא ניתן להיכנס לאותו הנהר בעל תכונת חתך-הזמן פעמיים, אך ניתן בהחלט להיכנס לנהר הארבע-ממדי פעמיים.
 
===המטאפיזיקה של האיכות===
פתרון נוסף שניתן לבעיה ניתן על ידי [[רוברט פירסיג]] בספרוב[[ספר|ספרו]] "Lila: An Inquiry into Morals", בו הוא מציע לתפוס את העולם החומרי בתבניות היררכיות. הספינה המקורית מהווה באופן סימולטאני מצבור של 'תבניות בעלות מסדר-נמוך' (מצבור של קורות). ספינה זו משתנה, כאשר 'תבנית בעלת הסדר הגבוה' (הספינה כשלם) נותרה קיימת.
 
==ראו גם==