פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
{{מפנה|תרי"ג|שנה העברית ה'תרי"ג (1852{{כ}}-1853)|ה'תרי"ג}}
[[קובץ:Solomon Alexander Hart - The Feast of the Rejoicing of the Law at the Synagogue in Leghorn, Italy - Google Art Project.jpg|thumbממוזער]]
'''תרי"ג מצוות''', הוא כינוי למניין כל [[מצווה|המצוות]] המוזכרים בספרי ה[[מקרא]], שעל פי [[חז"ל]] מניינם הוא 613 (וב[[גימטריה]]: תרי"ג). בספרות המקרא עצמה אין התייחסות למניין המצוות, והיא מופיעה לראשונה ב[[ספרות חז"ל]] בתלמוד, אולם גם חז"ל לא מנו את המצוות. ה[[גאונים]] הם הראשונים שעסקו במניית תרי"ג המצוות לפרטיהם, ובעקבותיהם [[הראשונים]]. מהידועים שבהם הם מניין המצוות של [[הרמב"ם]] ו[[תרי"ג מצוות במניין ספר החינוך|מניין המצוות]] של מחבר לא ידוע מתקופת הראשונים שיצא לאור בשם [[ספר החינוך]].
 
בהקדמתו ל[[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות]] מתאר הרמב"ם את נסיבות כתיבת ספר המצוות. בעבודתו על כתיבת ספרו "[[משנה תורה]]", הוא התכוון להכין רשימה של כל המצוות, ולכותבה בפתיחת הספר, כדי לוודא שהוא לא שוכח לכתוב על אף מצווה. אולם, כמו האבן עזרא, הוא היה בדעה שאין שיטתיות במניינים הקיימים בתקופתו. לדעתו ניתן למנות את המצוות, אלא שבתפיסה המקובלת בזמנו קיימות טעויות חמורות, ולכן הוא כותב שכאשר הוא התכוון להתחיל לכתוב את הרשימה של המצוות:
 
:"תקפני צער שכבר נצטערתי בו זה שנים, והוא: שמניין המצוות כבר דימו בו עניינים שלא אוכל לתאר עצם זכותם (בתרגום אבן תיבון: גודל גנותם)... וה' יתעלה יודע ועד, כי ככל שהרהרתי על דמיונותיהם במה שמנו - שהם מונים מה שנראה [אפילו] בעיון ראשון שאין למנותו, ושנמשכו זה אחר זה בעניין זה בלי התבוננות - גדל בעיני אסוננו ונתאמת הכרח איומו ית' עלינו: "ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר: קרא נא זה, ואמר לא אוכל כי חתום הוא" (ישעיה כט, יא)"{{הערה|1=הקדמה ל[[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות]] בתרגומו של [[יוסף קאפח]]}}.
 
קושי נוסף עמו התמודד, הוא הפופולריות של מניין המצוות בתקופתו אצל 'ההמון', דבר שיקשה עליו לשכנע על גישה חדשה. "וכן כל פעם ששמעתי את ה"אזהרות" רבות המספר שנתחברו אצלנו בארץ ספרד, נהפכו צירי עלי מחמת מה שראיתי מפרסום הדבר והתפשטותו. ואף על פי שאין להאשימם, כי מחבריהם [[פיוט|פייטנים]], לא רבנים, ואת הראוי להם מצד אמנותם, היינו: מתק הדיבור ויפי החריזה, כבר עשו בשלמות - אבל בתוכן השיר נמשכו אחר בעל [[הלכות גדולות]] וזולתו מן הרבנים האחרונים". בעקבות כך, החליט לכתוב מבוא לספר המצוות שלו בו הוא כותב את העקרונות שלו לגישה החדשה, ומוכיח אותם.
 
מספר ספרים שנכתבו מאוחר יותר מבוססים על המניין של הרמב"ם, כמו למשל [[ספר החינוך]] ו[[ספר מצוות גדול]] (סמ"ג).
==אלו מצוות נכללות במניין תרי"ג מצוות?==
 
מוני "תרי"ג המצוות שנאמרו למשה מסיני" קבעו כללים לפיהם נספרים הציווים המופיעים במקרא במניין תרי"ג אם כמצווה אחת הכוללת כמה חלקים ופרטים, או ספירת פרטים שונים בקטגוריה מסוימת כל אחד כמצווה נפרדת, ואלו ציוויים על אף שנאמרו במקרא אינם נכללים במניין תרי"ג. בקביעת הכללים דנו בשאלות דלהלן, אך אין הסכמה אחידה מה הם 613 המצוות.
 
* פרשיות - פרטי הפרשיות. דוגמה, בגדי כהונה האם הם מצווה אחת, או מספר מצוות?
# קיימים דינים מעשיים התלויים במניין המצוות. <BR>לדוגמה: עונש מלקות, למי שעבר על איסור תורה וצריך לדעת על כמה אזהרות עבר כדי לקבוע בכמה מלקות הוא חייב.
# יש בזה מצוות לימוד תורה.
# ברבדי הדרש, הרמז וה[[קבלה|סוד]], שבתורה מייחסים חשיבות ומדייקים במספרים 613; 620 (613 בתוספת 7 מצוות שתקנו חכמים) ונאמרו בהם דרשות, רמזים וסודות. דוגמאות:<BR>בתורת הקבלה, נאמר שהספירה הראשונה מעשר הספירות היא '''כתר''' ובגימטריה 620, רומזת למניין תרי"ג מצוות דאורייתא בצרוף [[שבע מצוות בני נח]] (620=7+613). לדעה זו שבע מצוות בני נח אינם נכללים בתרי"ג.<BR>במקום אחר מוסבר ששמה של ה[[גיור|גיורת]]ת [[מגילת רות|'''רות''']] הוא בגימטריה 606. רמז לכך שקיימה את שבע מצוות בני נח אף לפני שהתגיירה ומשנתגיירה נוספו לה רק 606 מצוות, סה"כ תרי"ג מצוות (613=7+606). לפי דעה זו, שבע מצוות בני נח נמנות בתוך בתרי"ג המצוות.
 
==ספרי המצוות==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
 
{{מצוות ומנהגים יהודיים}}
285,135

עריכות