חניגלבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''חַנִיגַלְבַּת '''הוא מונח גאוגרפי [[אשור]]י, המתייחס לאזור צפון סוריה ו[[מסופוטמיה]] העליונה בין נהר ה[[חבור]] העליון ונהר ה[[פרת]], בעיקר לאורך נהר ה[[בליח]]. מהיבט כלכלי ו[[גאופוליטיקה|גאופוליטי]],{{הערה|שם=טרבור|'''[https://books.google.co.il/books?id=AwwNS0diXP4C&pg=PA288&lpg=PA288&dq=Hanigalbat&source=bl&ots=YItEi9t1Uq&sig=rzi_fJ1Pw3K9DZMN4cZLP4u7xBM&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwihx5yMx-HKAhUEWx4KHcnxCZIQ6AEIVDAK#v=onepage&q=Hanigalbat&f=false Peoples and Places of Ancient Western Asia]''', מאת Trevor Bryce, הוצאת Routledge, {{כ}}2009, עמ' 287–288}} האזור היה בעל חשיבות גדולה ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] בעת ששימש כאזור מעבר בין [[אנטוליה]] ומסופוטמיה.
המונח החל להיות בשימוש במאה ה-15 לפנה"ס, ושימש פעמים רבות כשם נוסף לממלכת [[מיתני]] ה[[חורים|חורית]]. מרכזה של הממלכה היה באזור חניגלבת, והשם היה בשימוש גם בהתייחסות לחורים. השם חַנִיגַלְבַּת, כשהכוונה הייתה לממלכת מיתני, מופיע ב[[מכתבי אל-עמארנה]] מהמאה ה-14 לפנה"ס. במכתבים אלה מופיע השם גם בתעתיק חַנַגַלְבַּת. השם הופיע בשלושה מכתבים: א"ע 20 - מכתבו של [[תושרתה]]{{אנ|Tushratta}} מלך מיתני ל[[אמנחותפ השלישי]] מלך מצרים, במכתב הוא כותב{{ציטוטון|ביום ה[הוא] תהיינה חנגלבת ומצרים [לאחת]}},{{הערה|[[ציפורה כוכבי-רייני]], '''למלך אדוני: מכתבי אל-עמראנה, כמד, תענך, ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ''', ספריית האנציקלופדיה המקראית, 2009, עמ' 45}} א"ע 29 - מכתב תושרתה ל[[אמנחותפ הרביעי]] מלך מצרים,{{הערה|למלך אדוני: מכתבי אל-עמראנה, עמ' 83}} א"ע 255 - מכתבו של מוּתבעל מושל פֶּחֶל (עיר ב[[עבר הירדן]] ליד ה[[ירמוך]]) למלך מצרים, המתייחס למשלוח שיירות לחנגלבת.{{הערה|למלך אדוני: מכתבי אל-עמראנה, עמ' 205}}
במאה ה-14 לפנה"ס, יצא המלך ה[[חתי]] [[שופילוליומש הראשון]] למסע מלחמה לאזור סוריה, הוא כבש ערים שונות ביניהן הערים [[כרכמיש]] ו[[חלב (עיר)|חלב]], הוא כבש את [[ושוכני|וַשוּכָני]], עיר הבירה של מממלכת מיתני החורית. השטח של מיתני חולק לשלושה חלקים, החלק המזרחי של הממלכה, עבר לשליטת ממלכת אשור, החלק הצפוני הועבר לממלכת אלשה, ובחלק המערבי הוקמה על ידי החתים ממלכה וסאלית בשם חניגלבת. מטרתה הייתה להוות אזור חיץ כנגד שאיפות ההתפשטות של האשורים שרצו לשלוט באזור מסופוטמיה העליונה. [[שופילוליומש הראשון]] המליך על הממלכה שהקים את [[שתיוזה|שַתיוַזַה]] שהיה בנו של תושרתה, מלכה הקודם של מיתני. כדי לחזק את הברית, הוא השיא לו את בתו.{{הערה|[[איתמר זינגר]], '''החתים ותרבותם''', הוצאת [[מוסד ביאליק]], 2009, עמ' 61}} תחום השליטה של מלכי מיתני היה זהה בחלקו לתחום הגאוגרפי, ושני המונחים שימשו לעתים קרובות כמילה נרדפת.
| |||