נוער מזרחי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==היסטוריה==
בשנת [[1929]] הקים הפועל המזרחי את תנועת הנוער [[בני עקיבא]], שדגלה ב"תורה ועבודה" והייתה בעלת רוח חלוצית, בדומה לתנועות הנוער החלוציות האחרות. בשנת [[1941]] יזמו שני צעירים דתיים, [[ישראל סדן (מחנך)|ישראל סדן]] (אז: קוז'ניצקי) ו[[מיכאל צור]] (אז: ליברמן), הקמת תנועת נוער של [[המזרחי]], כמשקל נגד לבניל[[בני עקיבא]] של [[הפועל המזרחי]].
[[הציונות הדתית]] נחלקה לשני פלגים עיקריים: [[המזרחי]] ו[[הפועל המזרחי]]. המזרחי, שהוקם ב-[[1902]], היה הפלג שהביע את הזדהותו עם הרעיון ה[[ציונות|ציוני]], אך ביסודו היה קשור לעולם התורה ולרבנים. בארץ ישראל השתייכו אליו בעיקר המחנה ה'אזרחי', העירוני. הפועל המזרחי, שהוקם ב-[[1922]], הזדהה עם הזרם החלוצי של [[תנועת העבודה]] ואנשיו היו בעלי נטיות חלוציות והתיישבותיות.
 
התנועה הוציאה [[כתב עת]] בשם "חזון", ובו פרסמו קוז'ניצקי וליברמן מאמרי הגות והשקפה. אחד המוטיבים המרכזיים של התנועה היה הרצון לשמור על הזהות הדתית והתורנית ועל הקשר לעולם התורה לרבניוולרבניו. מדורו של קוז'ניצקי נקרא "על הסדן", וממנו הוא אימץ את שמו "סדן".
בשנת [[1929]] הקים הפועל המזרחי את תנועת הנוער [[בני עקיבא]], שדגלה ב"תורה ועבודה" והייתה בעלת רוח חלוצית, בדומה לתנועות הנוער החלוציות האחרות. בשנת [[1941]] יזמו שני צעירים דתיים, [[ישראל סדן (מחנך)|ישראל סדן]] (אז: קוז'ניצקי) ו[[מיכאל צור]] (אז: ליברמן), הקמת תנועת נוער של המזרחי, כמשקל נגד לבני עקיבא.
 
התנועה הוציאה [[כתב עת]] בשם "חזון", ובו פרסמו קוז'ניצקי וליברמן מאמרי הגות והשקפה. אחד המוטיבים המרכזיים של התנועה היה הרצון לשמור על הזהות הדתית והתורנית ועל הקשר לעולם התורה לרבניו. מדורו של קוז'ניצקי נקרא "על הסדן", וממנו הוא אימץ את שמו "סדן".
 
בשנת [[1939]] הקימה בני עקיבא את ישיבתה הראשונה - [[ישיבת כפר הרא"ה]]. היעד של הישיבה לא היה הנחלת השכלה כללית אלא טיפוח הרוח החלוצית. מסיבה זו בשנים הראשונות הייתה הישיבה בכפר הרא"ה מושתתת על לימודי קודש בלבד. נע"ם, לעומת זאת, דגלה בהקמת מוסד תורני שיושתת על לימודי קודש ברמה גבוהה וישלב בו לימודים כלליים, מתוך מטרה לטפח דור של בני תורה משכילים. במחצית הראשונה של שנות ה-40 ערכה התנועה כינוסים וועידות ובהם הועלה הצורך בהקמת מוסד כזה. מדי שנה בחופשת הקיץ נערך כינוס התנועה ב[[פרדס חנה]], והמקום היה מוכר היטב לראשי התנועה. בשנת [[1945]] הקימה נע"ם את [[מדרשיית נעם]] והמקום שנבחר לשכן בו את המוסד החדש היה פרדס חנה. התלמידים הראשונים היו חניכי תנועת הנוער.