|
ב-[[1910]], ב[[עיר בירה|בירת]] [[האימפריה הרוסית]], [[סנקט פטרבורג]], כונסה '''אסיפתאספת רבנים''', שנבחרו על ידי הקהילות היהודיות ב-42 מחוזות בחירה. האסיפההאספה דנה בבעיות הנוגעות ל[[יהדות רוסיה]] וגיבשה הצעות שהוגשו לנציגי השלטון.
בשנת 1848 התקבל החוק להקמת ועדת רבנים קבועה, שתתכנס מפעם לפעם. בהתאם לכך נתכנסו על ידי השלטונות ועידות בשנים הבאות: תרי"ב (1852), תרי"ז (1857), תרכ"ב (1861), תרל"ט (1879), תרנ"ד (1894-1893), תר"ע (1910). באסיפותבאספות הקודמות העדיפו השלטונות להזמין את ראשי הקהילות. הפעם העדיפו השלטונות לכנס אסיפהאספה של רבנים, כדי שאלה יציעו שינויים בניהול החיים היהודים באימפריה הרוסית.
== הוועדות המכינות ב-1909 ==
הרבנים השמרנים מכל הזרמים התכנסו ב-1909 ב[[וילנה]], כדי לתאם עמדות לקראת אסיפתאספת הרבנים הקרובה<ref>{{קישור כללי|הכותב = עיתון החבצלת|כתובת = http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=wxTUmwaC1FdLMTgWnZ6oOrCFhnD5kvpeu7ddpg%2BDyFaZvny4imDopmmdoCTD2sD5Yw%3D%3D&mode=image&href=HZT%2F1909%2F05%2F24&page=3&rtl=true|כותרת = הפרוטוקול של האסיפההאספה בוילנה|אתר = עיתונות יהודית הסטורית, הספרייה הלאומית|תאריך = 23 במאי 1909}}</ref>. ב[[וורשה]], שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית, התקיימה אסיפהאספה דומה בראשותו של האדמו"ר מגור. האסיפותהאספות נמשכו כשבוע, והתקיימו בחודש [[אייר]]. במקביל ערכו הרבנים מטעם אסיפהאספה בקובנה בשם "אסיפתאספת העסקנים הציבוריים היהודיים".
==האסיפההאספה עצמה==
האסיפההאספה עצמה נמשכה במשך חודש ימים, והתקיימה בין התאריכים ה-[[15 במרץ]] ל-[[15 באפריל]] [[1910]]. יושב ראש הועידה היה הרב [[יהודה לייב צירלסון]], ומזכירה היה [[שניאור זלמן רובשוב]] (לימים, נשיאה השלישי של מדינת ישראל).
המושב הראשון של האסיפההאספה נפתח בנאום של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה הפעיל העיקרי מצד הרבנים החרדים. הנאום עסק בתולדותיה של [[יהדות רוסיה]], ועל ההכרח הגמור להעניק סמכויות לרבנים שומרי התורה והמצוות ולהעדיף אותם על ה'[[רב מטעם|רבנים מטעם]]'. בנאומו, טען הרש"ב כי דווקא בכוחם של הרבנים להביא לשיפור במצבה של יהדות רוסיה בדרכי נועם.
בהמשך, נחלקה הוועדה לארבעה ועדות מרכזיות שדנו בנושאים שעמדו על הפרק:
*קונפליקטים דתיים-ממשלתיים.
*הענקת השכלה כללית לילדים היהודים.
ברוסיה הצארית הרבנים הרוחניים לא היו מוכרים בעיני הממשלה שהעמידה מטעמה רבנים רשמיים שנקראו 'רבנים מטעם' והם ניהלו את תעודות הלידה והנישואין. כל הנציגים היו בדעה אחת אחת שעל הממשלה לאשר את הרבנים הדתיים. אך נחלקו לשלשה דעות בפתרון:
א. דעת הרוב ובראשם הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]] מווילנא שדרושה לרב תעודת השכלה מצומצמת וידיעת השפה הרוסית וינהל גם את תעודות הלידה.
ב. דעת מיעוט (12 קולות) מהמתקדמים ובראשם עו"ד הנריק סלוזברג שדרושה להרב תעודת השכלה רחבה וידבר רוסית צחה.
ג. דעת מיעוט ( 8 קולות) מהרבנים ובראשם הרבי הרש"ב מליובאוויטש שהרב נדרש רק לידע תורני, ורישום תעודות הלידה יהיה על ידי פקיד מיוחד.
עם נעילת האסיפההאספה הועלו עיקרי הדברים על הכתב, וההחלטה הסופית בהם הייתה אמורה להתקבל באסיפהבאספה נוספת שתתכנס ארבע שנים מאוחר יותר בשנת [[1914]], אלא שאז פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], וההחלטות הממשלתיות בנושא היהודית התבססו על דברי הרבנים והצעותיהם כפי שהועלו באסיפהבאספה זו, ובכך הפכה לאחת האסיפותהאספות העיקריות שקבעו את מדיניות ממשלת רוסיה כלפי תושביה היהודים בשנים שלאחר מכן.
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=24 אסיפתאספת הרבנים ברוסיה בשנת עת"ר - 1910]
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:יהדות רוסיה]]
[[קטגוריה:ועידות יהודיות בנושאים דתיים]]
[[קטגוריה:1910]]
| 