צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ראשית דרכו: תקלדה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 48:
ב-1604 צ'ארלס נחשב חזק כדי לשרוד את המסע לאנגליה והוא הצטרף אל משפחתו בלונדון. אביו העניק לו את התואר [[דוכס יורק]] שבאופן מסורתי ניתן לבנו השני של המונרך האנגלי. בראשית דרכו צ'ארלס שהה בצילו של אחיו הבוגר [[הנרי פרדריק, נסיך ויילס]], שהיה אחד מ[[יורש עצר|יורשי העצר]] האהובים ביותר בהיסטוריה האנגלית ובניגוד לצ'ארלס היה גבר אתלטי ויפה תואר, כאשר הנרי נפטר ב-1612 צ'ארלס בן השתים עשרה הפך ליורש העצר של שלוש הממלכות והוענקו לו התארים [[נסיך ויילס]], [[דוכס רות'סיי]] ו[[דוכס קורנוול]].
אולם צ'ארלס מעולם לא הצליח להתחבב על העם האנגלי באופן דומה לאחיו הנרי שבו נתלו תקוות גדולות לחידוש ימיה של אנגליה כקדם. יש היסטוריונים שסבורים שהפגמים באישיותו של צ'ארלס, שבסופו של דבר הביאו אותו למצב מלחמה עם הפרלמנט האנגלי
== מדיניות צ'ארלס הראשון ==
צ'ארלס הראשון המשיך את הקו ה[[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטיסטי]] שהנהיג אביו, [[ג'יימס הראשון, מלך אנגליה|ג'יימס הראשון]], ונקלע למחלוקות עם הפרלמנט בנוגע להטלת מיסים. מעורבותה של אנגליה ב[[מלחמת שלושים
== רודנות אחת-עשרה השנים ==
בתקופת שלטון היחיד שלו, ניסה צ'ארלס לבצע רפורמה דתית של האחדת הפולחן בכנסייה האנגליקנית. הטקסיות שהנהיג לא נראתה בעין יפה על ידי ה[[פוריטנים]], שראו בה התקרבות לכנסייה הקתולית. העובדה שצ'ארלס היה נשוי החל מ-1625 לנסיכה [[צרפת]]ייה וקתולית בוודאי לא הקלה על המצב.
בשנת [[1630]] חתם צ'ארלס על הסכם עם [[ספרד]],
== התסיסה האנטי מלוכנית ==
בשנת [[1640]] גברה ההתנגדות העממית למדיניותו של צ'ארלס, ולכן הוא נאלץ לכנס את הפרלמנט כדי
בסוף שנת [[1641]] פרץ באירלנד [[מרידת 1641|מרד]]. המחלוקת בסוגיה האם המלך או הפרלמנט צריכים לשלוט בצבא, הביאה להחמרת המצב המתוח ממילא ביניהם. ניסיונו של צ'ארלס לאסור את ראשי המתנגדים לו בפרלמנט, ולזכות בשליטה בכוחות הצבא הביא להתפרצות אלימה. ב-[[1642]] הכריז צ'ארלס על מלחמת אזרחים גלויה. הפרלמנטרים השתלטו על [[לונדון]], וכוחות הצבא נטו לטובת הפרלמנט.
== מלחמת האזרחים האנגלית==
{{ערך מורחב|מלחמת האזרחים האנגלית}}
צ'ארלס לחם בנחישות ובתבונה כנגד כוחות הפרלמנט, אך התעמולה שהפעיל נגדו הפרלמנט, כאילו
צ'ארלס סירב להגיע להסכם עם הפרלמנט והצבא, והעדיף במקום זאת להציע הסכם לסקוטים שהתבקשו להחליף את נאמנותם לפרלמנט בנאמנות לצ'ארלס. הסקוטים פלשו לאנגליה במטרה ללחום בכוחות הפרלמנט, ובמקביל התעוררה התקוממות מלוכנית. במלחמת אזרחים שנייה זו, הביס [[אוליבר קרומוול]]
צ'ארלס נשבה בשנית והועמד למשפט מול בית דין של הפרלמנט, אך סירב להכיר בסמכותו של הפרלמנט לשפוט את המלך. הוא הורשע, נידון למוות ו[[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב-[[30 בינואר]] [[1649]]. הוצאתו להורג של המלך התקבלה בזעזוע חריף ברחבי אירופה. באנגליה עלה לשלטון אוליבר קרומוול כ[[לורד פרוטקטור]] בחסות הפרלמנט.
לאחר
==קישורים חיצוניים==
|