יינון – הבדלי גרסאות

 

ככל שהרדיוס האטומי גדול יותר, תידרש השקעה פחותה יותר של אנרגיית יינון.

 

==שימוש==

דוגמאות יומיומיות של יינון גזים הן למשל נורה פלורוסנטית או נורות חשמליות אחרות. ביינון משתמשים גם בגלאי קרינה כמו גייגר-מולר או תאי יינון. משתמשים בתהליך היינון באופן נרחב בציוד תעשייתי ומדע, כמו כן בספקטרוסקופיה והקרנות רפואיות.

 

==ייצור יונים==

==מכניקה קוונטית ותיאור היינון==

האינטראקציה בין אטומים ומולקולות עם זרם חזק מספיק, מובילה ליינון של אטום או מספר אטומים. את מדד היינון, כלומר ההסתברות של יינון בזמן מוגבל, אפשר לחשב בעזרת מכניקת הקוונטים. באופן כללי, הפתרונות האנליטיים לא אפשריים, והקירובים דורשים שליטה מתמטית מאוד טובה. בכל מקרה, כשזרם האטומים מספיק חזק, ניתן להתעלם מהמבנה של האטום או המולקולה ופתרון אנליטי למדד היינון הוא אפשרי.

 

==תעלות אטומים==

תעלות אטומים הנן יינון בהתאם לתעלות הקוונטיות{{הבהרה}}. ביינון הקלאסי, אלקטרון חייב לרכוש די אנרגיה על מנת להתגבר על מחסום האנרגיה של המעבר בין הרמות האטומיות. לעומת זאת, בתעלות הקוונטיות מאפשרות לאלקטרון פשוט לעבור דרך מחסום האנרגיה במקום ללכת כל הדרך, בזכות התכונה הגלית של האלקטרון. מכאן, אלקטרון בעל אנרגיה גבוהה יותר יכול לעבור את מחסום האנרגיה בקלות, ויש לו סיכוי גבוה יותר לעשות זאת. במציאות, תעלת יונים אפשרית כאשר לאטום או למולקולה יש אינטראקציה עם הזרם החזק של האטומים. התהליך הזה יכול להיות מובן כתהליך שבו אלקטרון לא יציב, מושפע מהיונים הסובבים אותו.

 

==ראו גם==

 

==קישורים חיצוניים==

{{מיזמים|ויקימילון=ינון}}

* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7337 אנרגיית יינון] - בספרייה של מטח.