פיודור דוסטויבסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←גלות שנייה ושיבה לרוסיה: תיקון קישור + קישור פנימי + הגהה |
|||
שורה 72:
כדי לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלו כתב ופרסם דוסטויבסקי את הרומן [[החטא ועונשו]] בשנים 1866-1865. הוא מכר את כל הזכויות על הספרים שפרסם עד אז למוציא לאור בשם סטלובסקי תמורת 3,000 רובל בלבד. מלבד הזכויות על הספרים הקודמים התחייב דוסטויבסקי לספק לסטלובסקי רומן חדש עד נובמבר 1866. במסגרת העבודה על רומן זה, שיצא לאור בשם [[המהמר]], פגש דוסטויבסקי את אשתו השנייה, אנה גריגורייבנה סאניטקינה. אנה בת העשרים החלה לשמש כקצרנית ורשמת עבור דוסטויבסקי ב-4 באוקטובר 1866. זמן קצר קודם לכן סיימה אנה לקרוא את [[החטא ועונשו]], והיא נמנתה על מעריציו של הסופר. השניים התחתנו בפברואר 1867, וחודשיים לאחר מכן נסעו לחו"ל, זמן קצר אחרי ששניים מנושיו של דוסטויבסקי הגישו תביעות נגדו.
אנה הייתה בת למשפחה אמידה, ודוסטויבסקי ניסה לשכנעה לעתים קרובות לבקש כסף ממשפחתה. במהלך ביקור ב[[באדן-באדן|באדן]] שבגרמניה הוא הפסיד את כל כספם, ולאחר מכן מישכן חלק מתכשיטיה של אשתו על מנת להמשיך להמר. מצב עניינים זה נמשך עד שאנה הצליחה לחסוך מספיק כסף למעבר של השניים ל[[ז'נבה]], שם לא היה [[קזינו]], באוגוסט [[1867]]{{כ}}{{הערה|1="'''דוסטויבסקי במבט מקרוב'''", רוברט לורד, בתוך: החטא ועונשו ודוסטויבסקי – מבחר מאמרים, כתר, 1983}}. בפברואר 1868 נולדה לזוג בת בכורה, אך היא נפטרה לאחר שלושה חודשים. בתם השנייה, ליובוב, נולדה ב-[[1869]] ב[[דרזדן]]. בשנה זו השלים דוסטויבסקי את הרומן [[אידיוט (ספר)|אידיוט]], ושנה לאחר מכן פרסם את הרומן [[הבעל הנצחי]].
בשנת [[1871]] חזרו בני הזוג לסנקט פטרבורג. בתקופה זו החל המזל להאיר להם פנים: דוסטויבסקי הוציא לאור את הרומן [[שדים (ספר)|שדים]] ב-[[1873]] במימון עצמי, והספר זכה להצלחה רבה. בשנים 1874-1873 הוא שימש עורך של השבועון השמרני "האזרח", שהיה בבעלות הנסיך משצ'יסקי, משרה שהעניקה לו הכנסה נאה.{{הערה|1=מירסקי, עמ' 23}} את רוב [[1875]] בילו הזוג דוסטויבסקי בעיירה סטאריה רוסה (Старая Русса). אותה עזבו בספטמבר בחזרה לסנקט פטרבורג, שם החל דוסטויבסקי לפרסם באופן חודשי את "יומן הסופר", ירחון בן 16 דפים שדוסטויבסקי כתב לבדו.{{הערה|1=Joseph (ii), p.724}} באותה השנה נולד לבני הזוג בן נוסף, מיכאיל, שנפטר בגיל שלוש מקדחת.
| |||