פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
סקריפט החלפות (שנייה, הייתה, על ידי)
ב-[[1792]] לקה ב[[חירשות]] (כיום סבורים שהסיבה לכך נעוצה בהרעלת [[עופרת]] מהצבעים שבהם השתמש). בתקופת החלמתו הממושכת פנה לסדרת ציורים קטנים וביקורתיים, ברישום ובתחריטי [[נחושת]]. ב-[[1799]] הוציא לאור 80 תחריטים בשם "[[לוס קאפריצ'וס]]", שבהם תיאר "את מעשי האיוולת והטיפשות הרבים מספור, ומעשי המרמה והשקר שההרגל, הבורות והאינטרס האישי הפכו לדבר שבשגרה". התחריטים הוחרמו לאחר כמה ימים מפאת חשש השלטונות מביקורתו של גויה, והוא חי כמה שנים תחת איום ה[[האינקוויזיציה הספרדית|אינקוויזיציה]] עד שלבסוף מסר את התחריטים לידי המלך.
 
לאחר שהחלים ממחלתו פרשה עליו את חסותה הדוכסית מאלבה. שניים מהפורטרטים המוצלחים ביותר שצייר גויה ב- 1795 וב-1797 מתארים את הדוכסית היפה שכפי הנראה היתההייתה עבור האמן לא רק פטרונית אלא גם מאהבת. הדוכסית מאלבה לבושה בשמלת תחרה לבנה בפורטרט הראשון ובשמלה שחורה בפורטרט השני, לאות אבל על מות הדוכס, כאשר גויה הוזמן לבלות כמה חדשים באחוזתה שבדרום ספרד. באותו ציור הדוכסית עונדת שתי טבעות: באחת רשום "אלבה" ובשניהובשנייה "גויה" והיא מצביעה בידה למטה על החול היכן שרשום "solo Goya" ( "רק גויה").
 
בשנת 1800 צייר גויה שתיים מיצירותיו המפורסמות ביותר: "המאיה הלבושה" ו"המאיה העירומה". בניגוד לדיעה הרווחת, אין זו דמותה של הדוכסית מאלבה אלא אחת מפילגשות ארמון המלוכה. עירום בוטה וחצוף כפי שנראה ב"מאיה העירומה" היה נדיר ולא מקובל באמנות הספרדית בתקופה שבה צויר, והאמן אף נחקר בשל כך ע"יעל ידי האינקויזיציה (אך לא נענש).
 
ב-[[1808]] פלשו לספרד הכוחות ה[[צרפת]]יים בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] והדיחו את קרלוס הרביעי מכס המלכות. גויה נשאר צייר החצר, ותיאר את זוועות "מלחמת חצי האי" בתחריטים וביצירות "שניים במאי" ו"שלושה במאי". ב-[[1814]] חזרו הספרדים לשלטון ו[[פרננדו השביעי, מלך ספרד|פרננדו השביעי]] הניח לגויה לשמור על מקומו בחצר המלוכה.