אמנות סביבתית – הבדלי גרסאות

 

== ההיסטוריה של האמנות הסביבתית==

הרומנטיקנים סגדו לגדולתו ויופיו של הטבע והאמינו שהאנושות צריכה להיות מחוברת אליו ולא מנותקת ממנו. האמנים ביקשו לעורר את האנושות לחזור לטבע והתמקדו בעיקר בציור תמונות, מוזיקה ופיסול במטרה לחשוף את העוול בניתוק האנושות מהטבע כדי לזעזע ולעורר את האנושות לפעולה.{{ש}}

עם לידתה של האמנות המינימליסטית, בעיקר בארצות הברית, חשו אמנים רבים כי גבולות התצוגה בגלריה או במוזיאון אינן עונות עוד על דרישותיהם. הפיסול המינימליסטי עסק בבדיקת גבולות התצוגה על ידי מיצבים ופעולות אמנותיות אחרות ויציאה אל מחוץ לגבולות החלל הממוסד הייתה מהלך מתבקש עבור רבים מהם.{{ש}}

לקראת סוף שנות השישים החלה מגמה של תיעוד ושל חשיבה אסתטית וביקורתית סביב אמנות האדמה.{{ש}}

אמנות זו נוצרה להגברת מודעות ציבורית למערכת היחסים של האדם עם העולם הטבעי על ידי התערבות בנוף בסדרה של מבנים מעוררי מחשבה.{{ש}}

עיקר היצירות היו יצירות אמנות על פני האדמה בשטחים גדולים שכוסו בבדים צבעונים ושינו את הנוף המקומי, בעיצוב ושינוי נתיבי מים והרי געש במטרה ליצור דימויים אמנותיים באמצעות אדמה, סלעים וחומר טבעי אחר לשינוי הנוף להגדלת הרגישות שלנו כלפי הסביבה.{{ש}}

 

== דוגמאות של אמנות סביבתית==

בשנת 1982 האמן הגרמני יוזף בויס (Joseph Beuys) שנחשב המדריך והמוביל של האמנות הסביבתית בגרמניה החל להשתמש דרך המדיום האמנותי כביטוי להובלת שינוי חברתי החל את פעולתו הגדולה ביותר בתחום האמנות הסביבתית בפרויקט הנקרא “7000 Oaks”, כאשר יחד ובעזרת מתנדבים רבים, בויס נטע 7000 עצי אלון במשך מספר שנים ברחבי העיר קאסל אשר בצפון גרמניה, בצירוף אבן בזלת הנלווית לכל עץ שנלקחה ממכתשים ומהרי געש כבויים.{{ש}}

המטרה של בויס ביצירה זו הייתה לבצע פעילות של "תיקון עולם" לתקן סביבה פגועה ולהתחבר אל השלם אשר בטבע שכל עץ ואבן יהיו אנדרטה חיה המשתנה כל הזמן בגודל, בצורה ובמשקל. שני אובייקטים המשתנים זה לצד זה באופן שונה.{{ש}}[[קובץ:7thousand oaks.jpg|ממוזער|7thousand oaks]]

השפעתו ניכרה גם בעבודותיו של האמן הישראלי [[יצחק דנציגר]] שניפגש עם יוזף בויס בשנת 1970 ב[[גרמניה]] והושפע ממנו עד מאוד. דנציגר חזר לארץ והחל ליצור את היצירה "נוף תלוי" - יחידה אקולוגית המתפקדת עצמאית התלויה על גבי משטח מרחף באוויר. בשנת 1971 השתתף דנציגר בתערוכת "מושג+אינפורמציה" במוזיאון ישראל ושם הוצגה היצירה שלצידה הוקרנה סדרת שקופיות שהציגה את הרס הנוף בידי האדם.{{ש}}

כהמשך לפרויקט זה יזם דנציגר בתחילת שנות השבעים שיקום ניסיוני של שלוש מחצבות נטושות של מפעלי "נשר" על הר הכרמל. בראשית 1971, יצא דנציגר אל האתר כדי להתוות לו צורה חדשה - לא שחזור הנוף כי אם שיקומו - "שיקום של ממש, כלומר ליצור באתר המחצבה רצף של חוויות ארכיטקטוניות ומעשיות שתהיינה פונקציות של מוקדים אופטיים".{{ש}}

האמנות הסביבתית שלו הותאמה למקצבים של התרבות המקומית ולצורת המבנה הגאוגרפי של המקום כמו המבנה שיצר בנפאל שהוקם בהרי ההימליה והמבנה במדבר גובי שבסין. זהו ללא ספק פרויקט חיים חסר תקדים בכל קנה מידה עולמי.{{ש}}

דוגמה נוספת לאמנות סביבתית מקורית היא של האמנית הבולגרית המתגוררת בצרפת אלנה פרויוסחבה (Elena Paroucheva) היוצרת מגדלי נוף בפסלי מתח גבוה באינטגרציה עם עמודי חשמל בשילוב כבלים וצינורות מפלדה אל חלד מוארים.{{ש}}

האמן הברזילאי הנודע [[ויק מוניז]] (vik muniz) הושפע מאוד מעבודתו של האומן [[רוברט סמיתסון]] שיצר את היצירה [[מזח לולייני]], הוא יצר מספר דגמים של עבודות אדמה של סמיתסון וצילם אותם באופן שמקשה על ההבחנה בינם לבין היצירה המקורית. הוא קרא לסדרה זו "בברוקלין".{{ש}}

בשנת 2002 יצר ויק מוניז שתי סדרות אחרות של עבודות אדמה שכללו רישומי קווים באורך מאה עד מאתיים מטרים של חפצים ביתיים כמו צורת מפתח, מעטפה וקולב שנחרטו באמצעות דחפור באדמה במכרה ברזל בברזיל ולאחר חריטת הרישומים באדמה הוא צילם אותם ממבט על ממסוק לצורך הנצחת היצירות והצגתם בתערוכות.{{ש}}

חברה שאינה חסה על היפה - גם האדם יגדל בה פרא. שמחת האדם בהרמוניה אסתטית קרובה לשמחתו בהרמוניה מוסרית" ([[רש"ר הירש]], [[בראשית]] ב/ט).{{ש}}

ביהדות מתבטא נושא שימור הסביבה במיוחד באיסור "בל תשחית" המחנך את האדם לרגישות לסביבתו.{{ש}}

כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצור.

"כי תצור על עיר ימים רבים להילחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות,{{ש}}

"אמר רבי יהודה: מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות כשהם מלבלבים, אומר " 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להתנאות בהם בני אדם' " (ברכות מג/ב).{{ש}}

התיקון היהודי לתמונות-האדם מתחיל בכך שהוא כולל את תמונת-האדם-מול-הטבע, כי האדם הוא גם חלק מן הטבע, אין הטבע עומד בפני עצמו, אלא הוא קשור לחיי האנושות אשר חייבת לשמור עליו לטובתה. ויתרה מזאת: האדם היחיד אינו במרכזו של הטבע. גם הוא מחויב לכלל הברואים, אשר הנאתם מן הטבע יש בה משום הכרה בטוב שהעניק הקב"ה למין האנושי להנאתו.{{ש}}לדוגמה בפרקים א'-ב' ב[[בראשית|ספר בראשית]] מספרים בפשטות נפלאה: האדם מופיע בפרק א' כחלק משרשרת הבריאה, כיצור שנברא במחצית השנייה של יום השישי. אפילו יום מיוחד לא הוקצה לו. הוא שותף ליום השישי עם החיות והבהמות. מאידך, מופיעה באותו פרק א' עצמו יצירת האדם כמאמר חגיגי מיוחד, ("ויאמר א-לוהים: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו...").{{ש}}

זאת נראה ב[[בראשית|ספר בראשית]] בפרק ב': האדם אחראי על מעשיו אלה בפני הישות המוחלטת שמעבר לו (לעבדה ולשמרה... מכל עץ הגן אכול תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכלון ממנו...).{{ש}}

וייקח ה' אלוקים את האדם וינחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה", (בראשית ב', פסוק טו').{{ש}}

==ראו גם==

[[אמנות אקולוגית]]

 

[[קטגוריה:שמירת הסביבה]]