פינלנד במשחקים האולימפיים – הבדלי גרסאות

|ארד=117

|דירוג=14

|משחקי קיץ=<!-- השתתפות במשחקי הקיץ -->

{{מדינה במשחקים האולימפיים/משחקי קיץ|1896 לא|1900 לא|1904 לא|1908|1912|1920|1924|1928|1932|1936|1948|1952|1956|1960|1964|1968|1972|1976|1980|1984|1988|1992|1996|2000|2004|2008|2012}}

}}

 

 

 

==אירוח המשחקים==

 

מספר ערים פיניות ביקשו לארח את אולימפיאדת החורף, אך לא נבחרו. [[לאהטי]] הגישה את מועמדותה שלוש פעמים. במכרז לאירוח [[אולימפיאדת אינסברוק (1964)|אולימפיאדת 1964]] קיבלה קול אחד בלבד, ודורגה במקום השלישי אחרי [[אינסברוק]] ו[[קלגרי]]. גם בשני המכרזים דורגה במקום השלישי, אך זכתה לתמיכה גבוהה יותר. במכרז לאירוח [[אולימפיאדת גרנובל (1968)|אולימפיאדת 1968]] דורגה אחרי [[גרנובל]] וקלגרי, ובמכרז לאירוח [[אולימפיאדת סאפורו (1972)|אולימפיאדת 1972]], דורגה אחרי [[סאפורו]] ו[[באנף]]. [[טמפרה (פינלנד)|טמפרה]] הגישה הצעה לארח את [[אולימפיאדת אינסברוק (1976)|אולימפיאדת 1976]] ודורגה אף היא במקום השלישי, אחרי [[דנוור]] ו[[סיון (עיר)|סיון]]. הלסינקי ביקשה לארח את [[אולימפיאדת טורינו (2006)|אולימפיאדת 2006]] אך לא נכללה ברשימת המועמדות הסופית של הוועד האולימפי.

==היסטוריה==

===עד מלחמת העולם הראשונה===

עד [[1917]] הייתה [[הדוכסות הגדולה של פינלנד]] ישות [[אוטונומיה|אוטונומית]] ב{{ה|אימפריה הרוסית}}. אף על פי כן, התחרו הפינים במשחקים שנערכו עד אז בנפרד מ[[רוסיה במשחקים האולימפיים|המשלחת הרוסית]]. ב[[אולימפיאדת לונדון (1908)]] סירבו חלק מהספורטאים הפינים לצעוד בטקס הפתיחה תחת [[דגל רוסיה|דגל האימפריה הרוסית]], וצעדו ללא דגל. ב[[אולימפיאדת סטוקהולם (1912)]] צעדו הפינים תחת דגל מועדון המתעמלות של הפיניות דוברות ה[[שוודית]] בהלסינקי.

 

 

===אולימפיאדת אנטוורפן (1920)===

ב[[אולימפיאדת אנטוורפן (1920)]] השתתפה פינלנד לראשונה כמדינה עצמאית. 63 ספורטאים פינים נטלו חלק במשחקים, והם זכו ב-34 מדליות, מהן 15 מדליות זהב, מספר שיא של מדליות זהב שפינלנד לא הצליחה לשחזר מאז. בטבלת המדליות דורגה פינלנד במקום הרביעי, אחרי ארצות הברית, שוודיה ובריטניה.

 

 

===אולימפיאדת פריז (1924)===

ב[[אולימפיאדת פריז (1924)]] זינק מספר המשתתפים הפינים ל-121. הם זכו ב-37 מדליות (המספר הגבוה ביותר בו זכתה משלחת פינית אי פעם), מהן 14 מדליות זהב, ודורגו במקום השני בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, שיא של כל הזמנים.

 

 

===אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932)===

בדומה למדינות אחרות, צמצמה פינלנד את משלחתה ב[[אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932)]] בשל [[השפל הכלכלי הגדול]], והיא מנתה 40 ספורטאים. הם זכו ב-25 מדליות, מהן 5 מדליות זהב, ודורגו במקום השביעי בטבלת המדליות.

 

 

===אולימפיאדת לונדון (1948)===

ב[[אולימפיאדת לונדון (1948)]] נרשם שיא של 129 ספורטאים פינים שהשתתפו במשחקים. הם זכו ב-20 מדליות, מהן 8 מדליות זהב, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות.

 

 

===אולימפיאדת הלסינקי (1952)===

באולימפיאדה היחידה שאירחה, פינלנד, [[אולימפיאדת הלסינקי (1952)]] השתתפו 258 ספורטאים, שיא של כל הזמנים. הם זכו ב-22 מדליות, מהן 6 מדליות זהב, בתשעה ענפים שונים.

 

 

===אולימפיאדת מלבורן (1956)===

ב[[אולימפיאדת מלבורן (1956)]] השתתפו רק 64 ספורטאים פינים, המספר הנמוך ביותר מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס. הם זכו ב-15 מדליות, אך רק 3 מהן היו מדליות זהב, המספר הנמוך ביותר מאז אולימפיאדת לונדון (1908). לראשונה מאז אותם משחקים, נותרה פינלנד מחוץ לעשירייה הראשונה בטבלת המדליות.

 

 

===שנות ה-60 וה-70===

[[אולימפיאדת רומא (1960)]] סימנה את תום התקופה בה הייתה פינלנד מעצמה אולימפית. מספר המשתתפים זינק אמנם ל-117, אך הם זכו ב-5 מדליות בלבד. המתעמל אאוגן אקמן זכה במדליית הזהב היחידה, בתרגיל על סוס הסמוכות. הקלע פנטי לינוסוואו זכה במדליית כסף בירי מ-25 מטר, ושלושה ספורטאים נוספים זכו במדליות ארד: הקופץ במוט אלס לנדסטרם, המתאגרף יורמה לימונן, וצמד החותרים ולי להטלה וטוימי פיטקנן.

 

 

===שנות ה-80 וה-90===

ב[[אולימפיאדת מוסקבה (1980)]] השתתפו 105 ספורטאים פינים. הם זכו ב-8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. הקשת טומי פויקוליינן היה הפיני הראשון שזוכה במדליית זהב בענף זה, והשייט אסקו רקהרדט, שהתחרה בדגם [[פין (מפרשית)|פין]], היה השייט הפיני הראשון שרושם הישג כזה. החותר פטרי קרפינן שמר על תוארו וזכה במדליית זהב שנייה ברציפות. האתלט קארלו מאנינקה זכה במדליית כסף בריצת 10000 מטר ובמדליית ארד בריצת 5000 מטר. יתר הפינים שזכו במדליות ארד היו הקשתת פייבי מרילואוטו, המתאבק מיקו הוחטאלה ושייטי ה-[[470 (מפרשית)|470]] גאורג טאלברג ויואוקו לינדגרן.

 

88 הפינים שהשתתפו ב[[אולימפיאדת ברצלונה (1992)]] זכו ב-5 מדליות. חותר הקיאק מיקו קולהמיינן זכה במדליית הזהב היחידה, במקצה היחידים ל-500 מטרים. מטיל הכידון ספו רטי זכה במדליית כסף, וכך גם נבחרת הקשתים, שכללה את האלוף האולימפי ממוסקבה, טומי פויקוליינן. המתאגרף יורי קייל זכה במדליית ארד, כמו גם השחיין [[אנטי קאסביו]], במשחה ל-200 מטר [[סגנון חופשי |חופשי]].

 

ב[[אולימפיאדת אטלנטה (1996)]] השתת]ו 76 ספורטאים פינים, שרשמו הישג דומה - 4 מדליות. מטילת הכידון [[הלי רנטנן]] זכתה במדליית הזהב היחידה, בעוד ספו רטי זכה במדליית ארד בתחרות המקבילה לגברים. הייתה זו המדליה האולימפית השלישית שלו. שני פינים נוספים זכו במדליות כסף: השחיין [[יאני סייבינן]] (במשחה ל-200 מטר [[סגנון מעורב|מעורב אישי]]) והמתאבק מרקו אסל.

 

 

==משחקי החורף==

אולימפיאדת החורף הראשונה, [[אולימפיאדת פריז (1924)]], הייתה אחת המוצלחות ביותר עבור המשלחת הפינית. המשלחת כללה 17 ספורטאים, שזכו ב-11 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. המשלחת דורגה במקום השני בטבלת המדליות, אחרי [[נורווגיה במשחקים האולימפיים|נורווגיה]]. הספורטאי הבולט במשלחת היה [[קלאס תונברג]], שזכה במדליה בכל אחד ממקצי ה[[החלקה מהירה|החלקה המהירה]]: מדליות זהב במקצים ל-1500 מטר, 5000 מטר ובקרב-רב, מדליית כסף במקצה ל-10000 מטר ומדליית ארד במקצה ל-500 מטר. מחליק מהיר נוסף, יוליוס סקוטנאב, זכה במדליית זהב במקצה ל-10000 מטר, במדליית כסף במקצה ל-5000 מטר ובמדליית ארד בקרב-רב. המחליקים האומנותיים ולטר ולודוביקה יאקובסון, שזכו במדליית זהב באולימפיאדת אנטוורפן (1920) (כאשר תחרויות ההחלקה האומנותית עוד היו חלק ממשחקי הקיץ), הסתפקו הפעם במדליית כסף. נבחרת ה[[פטרול צבאי|פטרול הצבאי]] (ענף שממנו התפתח בהמשך ה[[ביאתלון]]) זכתה אף היא במדליית כסף, וגולש ה[[סקי למרחקים]] טפאני ניקו זכה במדליית ארד במקצה ל-18 ק"מ.

 

ב[[אולימפיאדת לייק פלאסיד (1932)]] השתתפו רק 7 ספורטאים פינים. הם זכו במדליה אחת מכל סוג, ודי היה בכך כדי שידורגו במקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, [[קנדה במשחקים האולימפיים|קנדה]], נורווגיה ושוודיה. בניגוד לעבר, אף מדליה לא הושגה בהחלקה מהירה, וכולן הושגו בסקי למרחקים. ולי סארינן זכה במדליית זהב במירוץ ל-50 ק"מ ובמדליית ארד במירוץ ל-18 ק"מ, וויינה ליקנן זכה במדליית כסף במירוץ ל-50 ק"מ.

 

ב[[אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936)]] עלה מספר הספורטאים הפינים ל-19. הם זכו ב-6 מדליות, בהן מדליית זהב אחת, ודורגו במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי נורווגיה, גרמניה ושוודיה. נבחרת השליחים בסקי למרחקים זכתה במדליית הזהב היחידה, ומחליק נוסף בענף זה, פקה ניימי, זכה במדליית ארד במירוץ ל-18 ק"מ. המחליק המהיר בירגר וסניוס זכה ב-3 מדליות: מדליות כסף במירוצים ל-5000 ול-10000 מטר, ומדליית ארד במירוץ ל-1500 מטר. מחליק מהיר נוסף, אנטרו אויאלה, זכה במדליית ארד במירוץ ל-5000 מטר.

 

ב[[אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980)]] השתתפו 52 ספורטאים פינים. הם זכו ב-9 מדליות, בהן מדליית זהב אחת, ודורגו במקום השביעי בטבלת המדליות. קופץ הסקי יואוקו טרמנן זכה במדליית הזהב היחידה, בקפיצה מגבעה גבוהה. קופץ סקי נוסף, יארי פויקונן, זכה במדליית ארד בקפיצה מגבעה רגילה. בסקי למרחקים בלטו במיוחד שני ספורטאים: יוהה מייטו והילקה ריהיוואורי. מייטו זכה במדליות כסף במירוצים ל-15 ול-50 ק"מ ובמדליית ארד במירוץ השליחים, ואילו ריהיוואורי זכתה במדליות כסף במירוצים ל-5 ול-10 ק"מ. הלנה טקאלו הסתפקה במדליית ארד במירוץ ל-10 ק"מ. במדליה התשיעית זכה יואוקו קריאליינן, מדליית כסף בסקי נורדי משולב.

 

[[אולימפיאדת סרייבו (1984)]] הייתה אולימפיאדת החורף המוצלחת ביותר בתולדות המשלחת הפינית. 45 ספוראים היו חברים במשלחת הם זכו ב-13 מדליות, מהן 4 מדליות זהב, ודורגו במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי [[גרמניה המזרחית במשחקים האולימפיים|גרמניה המזרחית]], ברית המועצות וארצות הברית. 8 מהמדליות הושגו בסקי למרחקים, והספורטאית הבולטת במשלחת הייתה [[מריה-ליסה קירווסניימי]]. קירווסניימי זכתה במדליות זהב בכל שלושת מקצי היחידות לנשים - 5, 10 ו-20 ק"מ, ובמדליית ארד במירוץ השליחות. הישג זה הפך אותה לספורטאית המעוטרת ביותר לא רק בנבחרת הפינית, אלא באולימפיאדה כולה. בעלה, הארי קירווסניימי, זכה בשתי מדליות ארד, במירוץ ל-15 ק"מ ובמירוץ השליחים. חברו לנבחרת השליחים, אקי קרבונן, זכה גם במדליית כסף במירוץ ל-15 ק"מ ובמדליית ארד במירוץ ל-50 ק"מ. קופץ הסקי [[מתי ניקנן]] זכה במדליית זהב בקפיצה מגבעה גבוהה ובמדליית כסף בקפיצה מגבעה רגילה. יארי פויקונן זכה במדליית ארד בקפיצה מגבעה רגילה, ויוקה אוליפולי זכה במדליית ארד בסקי נורדי משולב.

 

[[אולימפיאדת לילהאמר (1994)]] זכו 61 הספורטאים הפינים ב-6 מדליות, ובפעם השנייה בהיסטוריה אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. מיקה מולולה היה הספורטאי הבולט במשלחת. הוא זכה במדליית כסף במירוץ הסקי למרחקים ל-50 ק"מ ובמדליות ארד במירוץ ל-30 ק"מ ובמירוץ השליחים. מריה-ליסה קירווסניימי זכתה בשתי מדליות ארד, במירוצים ל-5 ול-30 ק"מ. גם נבחרת ההוקי קרח זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר ל[[נבחרת קנדה בהוקי קרח|נבחרת קנדה]] וגברה במשחק על המקום השלישי לנבחרת [[רוסיה]].

 

ב[[אולימפיאדת נאגנו (1998)]] עלה מספר המשתתפים הפינים ל-85. הם זכו ב-12 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. מיקה מולולה שיפר את הישגיו מלילהאמר. הוא זכה במדליית זהב במירוץ ל-30 ק"מ ובמדליות ארד במירוץ ל-10 ק"מ ובמירוץ השליחים. קופץ הסקי יאני סוינינן זכה במדליית זהב בקפיצה מגבעה רגילה ובמדליית כסף בקפיצה מגבעה גבוהה. סאמפה לאיונן זכה בשתי מדליות כסף בסקי נורדי משולב, במירוץ ל-15 ק"מ ובמירוץ השליחים. יאנה לאהטלה וסאמי מוסטונן זכו במדליות כסף וארד, בהתאמה, ב[[סקי חופשי]], והביאתלט וילה רייקנן זכה במדליית ארד במירוץ ל-10 ק"מ. נבחרת ההוקי קרח זכתה שוב במדליית הארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת רוסיה, וגברה על נבחרת קנדה במשחק על המקום השלישי. גם נבחרת הנשים בהוקי קרח זכתה במדליית ארד, בטורניר האולימפי הראשון שנערך אי פעם. הנבחרת סיימה במקום השלישי בבית בן 6 נבחרות, וגברה על נבחרת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] במשחק על מדליית הארד.

 

102 ספורטאים פינים השתתפו ב[[אולימפיאדת טורינו (2006)]]. הם זכו ב-9 מדליות, אך אף לא במדליית זהב אחת. המדליות הושגו בלא פחות מ-8 ענפים שונים, בשלושה מהם הייתה זו זכייה ראשונה של ספורטאים פינים במדליות. הענף היחיד שבו זכו הפינים ביותר ממדליה אחת היה קפיצות סקי. מאטי האוטמקי זכה בשתי מדליות כסף, הן בקפיצה מגבעה רגילה והן בתחרות הקבוצתית. טניה פואוטיאיינן זכתה במדליית כסף ב[[סקי אלפיני]], בסלאלום ענק, והייתה לפינית הראשונה שעושה זאת. מיקו רונקיינן זכה אף הוא במדליית כסף, בסקי חופשי. וירפי קויטונן ואיינו-קאייסה סארינן היו הפיניות היחידות שזכו במדליה בסקי למרחקים, מדליית ארד במקצה הספרינט לזוגות. [[גלישת שלג|גולש השלג]] מרקו קוסקי זכה במדליית ארד והיה לפיני הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף, וגם נבחרת הגברים בסקי נורדי משולב זכתה במדליית ארד. נבחרת הגברים בהוקי קרח זכתה במדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת רוסיה והפסידה לנבחרת שוודיה במשחק הגמר (הפסד שהיה ההפסד היחיד שלה בטורניר כולו). [[טמו סלאנה]] ואולי יוקינן הבקיעו כל אחד שישה שערים, יותר מכל שחקן אחר בטורניר, והשוער אנטרו ניטומקי היה המצטיין בטורניר. נבחרת הגברים ב[[קרלינג]] זכתה אף היא במדליית כסף, שהייתה זכייה ראשונה בענף, לאחר שגברה בחצי הגמר על [[בריטניה]] והפסידה במשחק הגמר לנבחרת [[קנדה]].

 

 

==מדליות==

===לפי אולימפיאדה===

{| bgcolor="#f7f8ff" cellpadding="3" cellspacing="0" border="1" style="font-size:100 %; border: gray solid 1px; border-collapse: collapse;" width=500

|- bgcolor="#efefef"

 

'''במשחקי החורף''':

{| bgcolor="#f7f8ff" cellpadding="3" cellspacing="0" border="1" style="font-size:100 %; border: gray solid 1px; border-collapse: collapse;" width=500

|- bgcolor="#efefef"

| [[אולימפיאדת ונקובר (2010)]] || 0 || 1 || 4 || 5

|-

|}

 

===לפי ענף===

{| bgcolor="#f7f8ff" cellpadding="3" cellspacing="0" border="1" style="font-size:100 %; border: gray solid 1px; border-collapse: collapse;" width=500

|- bgcolor="#efefef"

! '''סה"כ'''

|-

|-

| {{סמל ספורט|קפיצות סקי|20}} || [[קפיצות סקי]] || 10 || 8 || 4 || '''22'''

| {{סמל ספורט|ביאתלון|20}} || [[ביאתלון]] || 0 || 5 || 2 || '''7'''

|-

|-

|-

| {{סמל ספורט|סקי אלפיני|20}} || [[סקי אלפיני]] || 0 || 1 || 0 || '''1'''