מרשל וורן נירנברג – הבדלי גרסאות

עד לשנת [[1959]] הדגימו ניסוייהם של [[אוסוולד אייברי]], [[פרנסיס קריק]], [[ג'יימס ד. ווטסון]], ואחרים כי ה-[[DNA]] הוא ה[[מולקולה]] של המידע הגנטי. יחד עם זאת לא היה ברור תהליך ה[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] של ה-DNA, כיצד שלט ה-DNA על ייצור ה[[חלבון|חלבונים]] ב[[תא]] ומה היה תפקיד ה-[[RNA]] בתהליכים הללו. נירנברג חבר ל[[היינריך מתאי]] ב-NIH כדי לענות על השאלות הללו. הם ייצרו [[RNA]] שהיה מורכב רק מ[[אורציל]], [[נוקלאוטיד]] הקיים רק ב-RNA. הם הוסיפו את ה-RNA המלאכותי הזה לתמצית נקייה מתאים של ''[[Escherichia coli]]'' אשר הכילה את DNA, RNA, [[ריבוזום|ריבוזומים]] וחומרים תאיים אחרים הדרושים ל[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] של חלבון. הם הוסיפו את האנזים Deoxyribonuclease, הידוע בשם [[DNase]], המפרק את ה-DNA, כך שלא ייוצרו חלבונים נוספים חוץ מאשר ה-RNA המלאכותי שלהם. בשלב זה הם הוסיפו [[חומצת אמינו]] המסומנת באופן [[רדיואקטיבי]], החלבון שנוצר היה אף הוא רדיואקטיבי. הם הבינו שהם מצאו את [[הקוד הגנטי]] ל[[פנילאלנין]]: UUU (שלושה בסיסי אורציל בשורה) על RNA. היה זה הצעד הראשון לפענוח הקוד הגנטי וההדגמה הראשונה ל-[[mRNA]].