תסמונת טרנר – הבדלי גרסאות

'''תסמונת טרנר''' (Turner Syndrome) היא משפחה של [[פגם גנטי|הפרעות גנטיות]] המופיעה אצל אחת מכל 2,500 נשים. התסמונת נגרמת בשל [[מונוזומיה]], חוסר מלא או חלקי של אחד מ[[כרומוזום זוויג|כרומוזומי המין]] X.

על גבי [[כרומוזום X]] נמצאים [[גן (ביולוגיה)|גנים]] רבים וחשובים ולכן מחסור בו הוא פגיעה רב מערכתית. המאפיינים העיקריים של התסמונת הם קומה נמוכה, [[שחלה|שחלות]] שלא נוצרו, וסימני מין נשיים שאינם מפותחים היטב. אצל חלק מהחולות מאבחנים בעיות במערכת ה[[לב האדם|לב]], המערכת ההורמונלית, ה[[שלד]], ה[[כליות]], וה[[שמיעה]]. בישראל כ-1,600 חולות בתסמונת. האגודה הישראלית לתסמונת טרנר שנוסדה בשנת [[1990]] מאגדת חלק מהחולים בישראל ופועלת למענם.'''

=='''סימנים אופייניים (פנוטיפים) לתסמונת טרנר'''==

'''בסוגרים האחוז מבין החולים שסובלים מסימן זה.'''

*'''מראה חיצוני'''

**'''צוואר קצר ומעובה (25%)'''

**'''קו שיער אחורי נמוך (40%)'''

**'''נפיחות בידיים וברגלים בשל גודש בדרכי ה[[לימפה]] (20%)'''

**'''אוזניים: שינויים במבנה האפרכסת, דלקות אוזניים (80%)'''

**'''ירידה בשמיעה עקב פגיעה עצבית ב[[עצב השמיעה]] (50-70%)'''

*'''שלד'''

**'''קומה נמוכה (100%)'''

**[[אוסטאופורוזיס|'''אוסטאופורוזיס''']] '''(50%)'''

**'''פרקי אצבעות קצרים (35%)'''

**'''פה: חיך גבוה, לסת תחתונה קטנה, שיניים צפופות (35%)'''

**'''חזה: רחב, שקיעת [[עצם החזה]]'''

**'''פרקים: זווית רחבה בין זרוע לאמה (40%)'''

*'''מערכת הרבייה'''

**'''חוסר תפקוד של ה[[שחלות]], עקרות.'''

*'''מערכת הלב וכלי הדם'''

**[[לחץ דם גבוה|'''לחץ דם גבוה''']] '''(40% - 25%)'''

**'''שני עלים במסתם אב העורקים (33%)'''

**'''הצרות [[אבי העורקים]] (5%)'''

**'''צניחת המסתם המיטרלי (25%)'''

**[[לב|'''לב''']] '''שמאלי קטן, הצרות מסתם ריאתי'''

*'''מערכת השתן'''

**'''מערכת צינורות מאספים כפולה מנח לא תקין של הכיליה (20%)'''

**[[כליה|'''כליה''']] '''בצורת פרסה (15%)'''

**'''הרחבת אגן הכליה והצינורות המאספים (10%)'''

**'''סיכון ל[[זיהום (רפואה)|זיהומים]] חוזרים בדרכי השתן.'''

*'''המערכת ההורמונלית'''

**'''תת פעילות של [[בלוטת התריס]] (20%-30%)'''

**'''ב- 50-60% יש נוגדנים כנגד בלוטת התריס ([[השימוטו תירואידיטיס]])'''

**[[סוכרת|'''סוכרת''']] '''- אי סבילות לסוכר (25%-60%)'''

=='''אטיולוגיה'''==

'''בכל אחד מ[[תא|תאי הגוף]] בבני אדם יש באופן נורמלי 23 זוגות כרומוזומים. 22 זוגות נקראים [[כרומוזומים אוטזומלים]] אשר הינם זהים במספרם אצל גברים ונשים וזוג נוסף של כרומוזומי המין X ו–Y האחראים על ההבדלים בין נשים וגברים. לנשים יש 22 זוגות אוטוזומים וזוג כרומוזומי X (סה"כ 46 כרומוזומים). לגברים יש 22 זוגות אוטוזומים, כרומוזום X ו[[כרומוזום Y]]. (סה"כ 46 כרומוזומים).'''

[[תא רבייה|'''תאי המין''']]''', [[ביצית|תא ביצית]] ו[[תא זרע|תא הזרע]] מכילים מחצית ממספר הכרומוזומים ([[הפלואידיה]]). תא ביצית מכיל 22 אוטוזומים וכרומוזום מין אחד כרומוזום X. גם תא זרע מכיל 22 אוטוזומים אבל מחציתם יכילו כרומוזום X ומחציתם האחרת יכילו כרומוזום Y.'''

!style="background:#87CEEB;" |'''סוג הקריוטיפ'''

!style="background:#87CEEB;"|'''אבחון טרום לידתי'''

!style="background:#87CEEB;"|'''אבחון אחרי הלידה'''

| <code>'''45,X'''</code>

| '''64%'''

| '''47%'''

| <code>'''45,X/46,XX'''</code>

| '''22%'''

| '''17%'''

| <code>'''45,X/46,XX, i(Xq)'''</code>'''; <br> <code>46,X,i(Xq)</code> <br> <code>45,X/46,X,i(Xq)/47,X,i(Xq),i(Xq)</code><br>'''

| '''4%'''

| '''12%'''

| <code>'''45,X/46,X,del(X)'''</code>'''; <br><code>46,X,del(X)</code>'''

| '''7%'''

| '''8%'''

| <code>'''45,X/46,XX/47,XXX'''</code>'''; <br> <code>45,X/47,XXX</code>; <br> <code>45,X/46,XX/47,XXX/48,XXXX</code>'''

| '''2%'''

| '''5%'''

| <code>'''45,X/46,X,r(X)'''</code>

| '''<1%'''

| '''6%'''

| <code>'''45,X/46,XY'''</code>

| '''3%'''

| <div style="direction: rtl;">'''מקרים אחרים שבהם נמצא כרומוזום Y'''

| '''3%'''

=='''אפידמיולוגיה'''==

'''תסמונת טרנר היא אחת ההפרעות הגנטיות הנפוצות ביותר, ומאבחנים אותה ב-3% מה[[עובר|עוברים]], אך רק 1% מהעוברים האלו שורד עד ללידה. 7%-10% מכלל [[הפלה טבעית|ההפלות]] הטבעיות הן תוצאה של תסמונת טרנר. במחקר אחד בוצעה בדיקת [[סיסי שיליה]] בשבוע ה-11 להיריון, ונמצא ששכיחות תסמונת טרנר היא 392 לכל 100,000 עוברים ממין נקבה. בשבוע ה-16 להריון בוצעה בדיקת [[מי שפיר]], והשכיחות יורדת ל 176:100,100. רוב ההפלות של עוברים עם טרנר מתרחשים בשליש הראשון של ההריון. בזמן הלידה, מוסכם שהשכיחות היא 50 לידות של ולדים חיים ממין נקבה לכל 100,000 לידות‏‏{{הערה|1=‏Claus Højbjerg Gravholta, Svend Juulb, Rune Weis Naeraac and Jan Hansen, Morbidity in Turner Syndrome. '''Journal of Clinical Epidemiology''' 1998;51: 147-158.‏}}.'''

'''גורמי הסיכון ללידת תינוקות עם תסמונת טרנר עדיין לא ברורים. ידוע שגיל אימהי מתקדם בזמן ההריון מגדיל את הסיכון להופעת [[פגם גנטי|פגמים גנטיים]], אך הדבר לא הוכח בוודאות לגבי תסמונת טרנר. כמו כן, לא נמצא קשר בין הופעת תסמונת טרנר ל[[אלכוהוליזם]]‏‏ בקרב ההורים{{הערה|1=‏Susan Kagan-Krieger, Peter Selby, Sunita Vohra, and Gideon Koren, Paternal Alcohol Exposure and Turner Syndrome. '''Alcohol and Alcoholism''' 2002;37:613-617.‏}}.'''

=='''היסטוריה'''==

'''התסמונת נקראת על שם ד"ר [[הנרי טרנר]], אנדוקרינולוג מ[[אוקלהומה]]. בעבודתו משנת [[1938]] הוא דיווח על 7 בנות בגילאי 15-23 שהופנו אליו בשל קומה נמוכה וחוסר התפתחות מינית. ד"ר טרנר ניסה לטפל בבנות בחומר שהופק מ[[בלוטת יותרת המוח]] אך ללא הצלחה. ב[[אירופה]], התסמונת נקראת גם Ullrich-Turner או Bonnevie-Ulrich-Turner מתוך הוקרה לרופאים האירופאים שתיארו מקרים דומים עוד לפני כן. המקרה הראשון של [[קריוטיפ]] 45X0 פורסם בשנת [[1959]] על ידי ד"ר צ'ארלס פורד ועמיתיו בהרוואל-אוקסופרדשייר שבלונדון. החולה הייתה נערה בת 14 שהראתה סימנים אופייניים לתסמונת טרנר.'''

=='''בעיות שדורשות תשומת לב מיוחדת'''==

==='''מערכת הלב וכלי הדם'''===

==='''מערכת השלד'''===

'''התפתחות נורמלית של השלד מושפעת מגורמים רבים, בעיקר הורמנליים. עצמות הראש, הצוואר והחזה של בנות עם טרנר הן בגודל תקין, אבל הזרועות והרגליים הן קצרות מהרגיל. הגובה הממוצע של בנות שלא טופלו בהורמוני גדילה הוא כ-20 ס"מ פחות מבנות אחרות בקבוצת הביקורת המתאימה. כבר בזמן ההריון מבחינים בפיגור מסוים בגדילה, וגם בזמן הילדות קצב הצמיחה הוא נמוך. קפיצת הגדילה שמאפיינת את גיל ההתבגרות כמעט ואינה קיימת. האצבע הרביעית ביד וברגל יכולה להיות קצרה מהרגיל. בגלל המחסור באסטרוגן יש סיכוי מוגבר ל[[אוסטאופורוזיס]] ו[[עקמת]]. הסיכוי לשברים בעצם גם גבוה יותר.

מחקרים גנטיים בודדו את הגן SHOX שנמצא ב[[אזור הפסאודו-אוטוזומאלי]] של כרומוזום ה-X וכרומוזום ה-Y. הגן הזה אחראי, בין השאר, להתארכות העצמות הארוכות. לבנות עם טרנר יש רק עותק אחד של הגן הזה, מה שמסביר חלק מהבעיות במערכת השלד.'''

==='''כליות'''===

==='''בלוטת התריס'''===

==='''מערכת הרבייה'''===

==='''סוכרת'''===

==='''תפיסה קוגניטיבית'''===

=='''אבחון'''==

'''תסמונת טרנר ניתן לאבחן עוד בשלב הטרום לידתי על ידי בדיקת [[סיסי שיליה]] או [[מי שפיר]]. הרופא ימליץ על בדיקה כזאת אם יתגלו ב[[בדיקת אולטרה סאונד]] ממצאים מחשידים כמו [[ציסטה|ציסטות]] גדולות או הצטברות נוזלים בבטן. הבדיקה לאבחון טרנר נקראת [[קריוטיפ]]. בבדיקה הזאת מנתחים את המבנה הכרומוזומלי של כ-30 תאי [[לימפוציטים]]. לפעמים משתמשים בחומר הגנטי המופק בביופסית [[עור]] או מה[[רוק (ביולוגיה)|רוק]]. התוצאות מגיעות מהמעבדה אחרי שבוע. אם נדרשת תשובה דחופה, מבצעים בדיקה שנקראת [[היברידיזציה באתר]] שמחזירה תשובה אחרי 24 שעות.

אבחון מאוחר של טרנר אינו נדיר. מחקר אחד הראה שעוברות בממוצע 7 שנים מהרגע שהילדה מפסיקה לגבוה באופן תקין ועד הרגע שבו היא מאובחנת בוודאות. לפעמים מגלים את התסמונת רק בגיל ההתבגרות, כשהנערה מבררת את הסיבה שה[[מחזור חודשי|מחזור]] לא הגיע. במקרים אחרים, התסמונת מאובחנת אצל נשים מבוגרות שמתקשות להיכנס להריון.'''

=='''טיפול ומעקב'''==

==='''מעקב ובדיקות שיגרתיות'''===

'''המעקב הרפואי אצל בנות עם טרנר יכלול בדרך כלל:'''

* '''עד גיל הבגרות, מעקב גדילה שכולל גובה ומשקל. אצל ילדות קטנות ימדדו גם אורך והיקף ראש.'''

* '''עד גיל 18, צילום כף יד לקביעת [[גיל עצמות]].'''

* '''בדיקת [[אקו לב]] ו[[אק"ג]] לשלילת [[מום לב מולד|מומים מולדים בלב]].'''

* '''בדיקת [[אולטרה סאונד]] של הבטן לשלילת בעיות בכליות.'''

* '''בדיקת [[שמיעה]] תקופתית.'''

* '''החל מגיל 4, בדיקה לשלילת [[כרסת]] (צליאק).'''

* '''החל מגיל 7, בדיקה אצל [[רופא שיניים|אורטודנט]] על מנת לשלול פגמים מבניים בעצם ה[[לסת]].'''

* '''מעקב [[לחץ דם]].'''

* '''בדיקה של הורמוני [[בלוטת התריס]]'''

* '''בדיקה של [[אנזימי כבד]] בדם. אם הערכים גבוהים מעל לחצי שנה, לבצע [[אולטרה סאונד]] של הכבד.'''

* '''בדיקת [[גלוקוז]] בצום לשלילת [[סוכרת]].'''

* '''אצל מבוגרות, בדיקת [[צפיפות עצם]].'''

==='''טיפולים נפוצים'''===

* '''טיפול ב[[הורמון גדילה]] יכול להוסיף 5-10 סנטימטר לגובה הסופי. את הטיפול מתחילים בגיל המוקדם של 12-24 חודשים, ומסיימים אותו כש[[גיל עצמות|גיל העצמות]] הוא 14. הטיפול בהורמוני הגדילה כלול ב[[סל הבריאות]] בהתוויה לטרנר, בכפוף לאישור וועדה מיוחדת של משרד הבריאות. לפעמים משלבים גם טיפול בסטרואיד בשם oxandrolone או Oxandrin.'''

* '''בגיל ההתבגרות מתחילים טיפול בהורמון[[אסטרוגן]]. טיפול זה משרה התבגרות, וסימני המין הנשיים מתחילים להתפתח. במקביל מבצעים בדיקות אולטרה סאונד של ה[[רחם]]. ברגע שהרחם מגיע לגודל המתאים, מוסיפים טיפול ב[[פרוגסטרון]], ומופיע דימום דמוי [[וסת]]. הטיפול באסטרוגן נמשך עד גיל מבוגר על מנת לשמור על צפיפות תקינה של העצם ולמנוע מחלות לב.'''

* '''אם נמצא כרומוזום Y בחומר הגנטי, יש סיכון גבוה להיווצרות גידולים מסוג של [[גונדובלסטומה]]. ולכן, נהוג לכרות את ה[[גונדה|גונדות]] מיד אחרי האבחנה הגנטית.'''

* '''בגיל מבוגר שוקלים תוספת של [[סידן]] ו[[ויטמין D]] על מנת לשמור על [[משק הסידן|משק סידן]] תקין, ועל ידי כך להקטין את הסיכון ל[[אוסטאופורוזיס]].'''

* '''בנות שסובלות מתסמונת טרנר מוטרדות מבעיות הפוריות, הגובה הנמוך וחוסר ההתפחות המינית. תמיכה פסיכו-סוציאלית מתאימה חייבת ללוות את הטיפול הרפואי בכל גיל.'''