הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין – הבדלי גרסאות

 

== תחומי פעילות עיקריים ==

תשע לשכות רישום מקרקעין, בירושלים, תל אביב, חיפה, פתח-תקווה, נצרת, נתניה, באר-שבע, חולון ורחובות. שלוש שלוחות בחדרה, אשדוד ועכו.

 

לשכת רישום מקרקעין אחראית על ניהול פנקסי המקרקעין ותיקי הפעולה המכילים את אוסף התעודות והמסמכים ששימשו יסוד לרישום. בלשכות הרישום מבוצעות עסקאות ופעולות הנרשמות בפנקסי המקרקעין, ביניהן מכר, חכירות, הערות אזהרה, ירושות, משכנתאות, פעולות תכנון, זיקות הנאה, זכות קדימה, צווים של בתי משפט ורשויות אחרות ועוד. פעולות נוספות הנמצאות באחריות הלשכות  הן הנפקת נסחי רישום מפנקסי המקרקעין ומתן עיונים באוסף התעודות. חשוב לציין כי פנקסי המקרקעין נגישים כיום בצורה באמצעות מחשוב ולכן מתבצעות כל הפעולות בלשכות הרישום באמצעות מערכת ממוחשבת.

 

תשע לשכות מפקחים על רישום המקרקעין: בירושלים, תל אביב, חיפה, פתח-תקווה, נצרת, נתניה, באר-שבע, חולון ורחובות. שלוש שלוחות בחדרה, אשדוד ועכו. כמו כן, דיונים שיפוטיים הנוגעים לבתים משותפים שבתחום אילת, מתקיימים על פי קביעת לשכת המפקח על רישום המקרקעין באר-שבע, באילת.

 

[[חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]], מקנה למפקחים על רישום מקרקעין סמכויות שיפוטיות ומנהליות גם יחד. במסגרת סמכויותיהם המנהליות כלולים בין השאר הנושאים הבאים: מתן צווים לרישום בפנקס הבתים המשותפים, תיקון צווים והכרעה בהתנגדויות לתיקונים, ביטול רישומו של בית משותף. מתן החלטות על פי חוק המקרקעין ותקנותיו, כגון: תיקוני טעויות סופר, ביטול זכויות ועוד.​​ בסמכותם השיפוטית של המפקחים על רישום המקרקעין לדון ולפסוק בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים משותפים ובדיונים בסכסוך. מוקנות להם על פי החוק, כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט השלום הדן בתביעה אזרחית. סמכויות נוספות של המפקח על רישום מקרקעין שניתן לכנותן מעין שיפוטיות, הן להורות על רישום ראשון, תיקון רישום שטח וחידוש רישום מקרקעין שרישומם הושמד או טושטש. ערעורים על פסקי הדין הניתנים על ידי המפקחים מוגשים לבית המשפט המחוזי.

 

חמש לשכות הסדר מקרקעין, בירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר-שבע. שלוחה בעכו.

 

== פעולות האגף ==

 

המקרקעין שבתחומי המדינה רשומים בשלושה סוגי פנקסים:

* '''פנקס השטרות''' -  בהם רשומים מקרקעין שטרם עברו הליכים של הסדר זכויות הקניין לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. הרישום בפנקסי השטרות לגבי מקרקעין לא מוסדרים. מהווה, על פי החוק, ראייה לכאורה לתוכנו. לאחר הסדר הזכויות במקרקעין מתבטל הרישום בפנקס השטרות והזכויות נרשמות בפנקס חדש – פנקס הזכויות.

 

* '''פנקס הבתים המשותפים''' – בהם רשומים הבתים שלגביהם ניתנו צווי רישום בית משותף בהתאם לתשריטים הכוללים את תיאור הבתים והדירות שבהם. פנקסי המקרקעין מנוהלים בלשכות רישום המקרקעין ומשקפים נאמנה את המצב המשפטי של זכויות המקרקעין שבתחומי המדינה.

 

על פי ההוראות שבחוק, עסקה במקרקעין טעונה רישום בפנקסים. העסקה נגמרת ברישום ורק אז כוחה יפה מבחינה משפטית כלפי הכול. כל עוד לא נרשמה העסקה יש למקבל הזכות, זכות חוזית שתוקפה הוא בין הצדדים בלבד.

 

תהליך שבאמצעותו הופכות חלקות הרשומות בפנקסי השטרות או הזכויות, לחלקות הרשומות בפנקסי הבתים המשותפים וכוללות יותר מיחידת משנה אחת.

 

בסמכותם השיפוטית של המפקחים על רישום המקרקעין לדון ולפסוק בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים משותפים, הן בתים שנרשמו בפנקס הבתים המשותפים והן בתים שטרם נרשמו. למפקח הדן בסכסוך הוקנו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט השלום הדן בתביעה אזרחית. החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שניתן על ידו, דינם לעניין אכיפה והוצאה לפועל ולעניין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כדין פסק דין או צו ביניים של משפט שלום.

 

לשכות הסדר המקרקעין אחראיות להסדרת זכויות הקניין במקרקעין שבתחומי המדינה. מדינת ישראל היא אחת מהמעטות שבמדינות העולם, שבהן הונהג הסדר של זכויות במקרקעין, הנעשה בהסתמך על מדידה ומיפוי מדויקים ורשמיים ולאחר חקירה רשמית ופומבית של תביעות וזכויות אחרות.