לוקמיה לימפוציטית חריפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dexbot (שיחה | תרומות)
מ Removing Link GA template (handled by wikidata)
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
{{שכתוב|נושא=בריאות|סיבה=חלוקה מוזרה לסעיפים. חלק מהסעיפים אינם מובנים כלל}}
{{מחלה|
|שם=לוקמיה לימפוציטית חריפה
שורה 18 ⟵ 17:
'''לוקמיה לימפוציטית (לימפובלסטית) חריפה''' (אקוטית; ב[[אנגלית]]: '''Acute Lymphoblastic Leukemia''' וב[[ראשי תיבות]]:'''ALL''') היא ה[[מחלה]] הממארת השכיחה ביותר בגיל הילדות, ומייצגת כשליש מכלל [[סרטן (מחלה)|סרטני]] הילדים.
 
מספר המקרים של [[לוקמיה]] לימפוציטית חריפה בשנה הוא כ-30 מקרים למיליון איש, לרוב בין הגילאים 2-52–5. הסיבות ל[[לוקמיה]]ללוקמיה לימפובלסטית אינן ברורות לגמרי. חלק מצומצם ממקרי ה[[לוקמיה]]הלוקמיה נובעים מ[[תורשה]] ([[גנטיקה]]). חלק אחר נובע מגורמים סביבתיים כגון: ([[קרינה מייננת]], [[שדה אלקטרומגנטי|שדות אלקטרומגנטיים]], והורים המשתמשים ב[[משקה חריף|אלכוהול]] וב[[טבק]]) ובכך יוצרים פוטנציאל לחלות בלוקמיה לימפובלסטית.
== רקע ==
מספר המקרים של [[לוקמיה]] לימפוציטית חריפה בשנה הוא כ-30 מקרים למיליון איש, לרוב בין הגילאים 2-5. הסיבות ל[[לוקמיה]] לימפובלסטית אינן ברורות לגמרי. חלק מצומצם ממקרי ה[[לוקמיה]] נובעים מ[[תורשה]] ([[גנטיקה]]). חלק אחר נובע מגורמים סביבתיים כגון: ([[קרינה מייננת]], [[שדה אלקטרומגנטי|שדות אלקטרומגנטיים]], והורים המשתמשים ב[[משקה חריף|אלכוהול]] וב[[טבק]]) ובכך יוצרים פוטנציאל לחלות בלוקמיה לימפובלסטית.
 
כאשר ה[[אבחנה]] מוקדמת והטיפול נכון, שיעוריי הריפוי של לוקמיה עולים על 80% (ובסוגי [[סרטן (מחלה)|סרטן]] אחרים אף יותר).
שורה 33 ⟵ 31:
 
== שכיחות ==
ב[[ארצות הברית]] מאובחנים בכל שנה כ-2000-25002000–2500 מקרים חדשים של לוקמיה לימפובלסטית חריפה. שיעור התחלואה העולמי במחלה הוא דומה לזה שבארצות הברית.
 
הלוקמיה הלימפובלסטית החריפה שכיחה יותר אצל לבנים ו[[אפרו-אמריקאים]]. היקף הלוקמיה הלימפובלסטית מתחת לגיל 15 בקווקזים הוא 33 למיליון, בהשוואה ל-15 למיליון ילדים ומתבגרים מתחת לגיל 15 ב[[אפרובאפרו-אמריקאים]].
 
ה[[לוקמיה]] הלימפובלסטית קיימת בשכיחות גבוהה יותר אצל בנים. שכיחות זו בולטת בלוקמיה לימפובלסטית של תאי T.
שורה 41 ⟵ 39:
== תמותה/תחלואה ==
{{עריכה|פסקה=כן|נושא=בריאות}}
למרות השיפור בתוצאה הסופית, ישנם שני מקרים שבהם אי אפשר להבריא. ההערכה היא כי סיכויי חולים אלה להחלים הם פחות מ-30%. לאחרונה התגלה כי השתלת מח עצם היא המוצא האחרון שלהם. אם המחלה מגיבה טוב ל[[פרדניזון]]([[סטרואיד]]). בשני הסוגים: הסיכוי שאנשים שהגיבו מצוין לפרדניזון יוכלו לחיות 4 שנים הוא 40-50%, אך אנשים שלא הגיבו או הגיבו פחות היה 10%.
 
== רפואי ==
שורה 47 ⟵ 45:
ילדים החולים בלוקמיה לימפובלסטית חריפה עלולים לפתח [[תסמין|תסמינים]] ו[[סימן (רפואה)|סימנים]] שמאפיינים חדירה ל[[מח עצם|מח העצם]].
 
בגלל שהבלסטים הלוקמיים מחליפים את כל התפקוד הנורמלי ב[[מח עצם|מח העצם]], החולה מסמן בדרך-כלל כישלון של מח העצם, המתבטא ב[[אנמיה]] כללית, [[תרומבוציטפניה]] ו[[ניוטרופניה]]. מסתמנים [[עייפות]] וחיוורון, דמם תת-עורי ו[[דימום]]. סימנים אחרים הם: [[ירידה במשקל]], [[כאב עצמות]] ו[[קוצר נשימה]] ([[אסטמה]]). סימנים ותסמינים ב[[מוח]] עלולים להופיע ולגרום ל[[כאב ראש]], להקאות בבוקר, לעצבנות יתרה, או לסימנים פחות נפוצים כמו שינה ארוכה במיוחד (בין 16-2416–24 שעות). מעורבות ה[[אשכים]] היא נדירה. מצב זה מופיע בתור הגדלה חסרת כאב של האשכים ולרוב, הגדלה בצד אחד שלהם.
 
=== גופנית ===
שורה 57 ⟵ 55:
== טיפול ==
{{עריכה|פסקה=כן|נושא=בריאות}}
לרוב חולי לוקמיה מטופלים ב-8-98–9 סדרות של טיפולי [[כימותרפיה]] שונים אינטנסיביים. מטרת הטיפול הראשון היא לגרום הפוגה בצמיחת הלוקמיה. אספראגינז אמורה לחסום את התהליך הסרטני בלוקמיה כי הן מרוקנות את מלאי ה[[אנזים]] [[אספראגין]] בתא וזה אנזים שלוקמיה אינה יכולה להתפתח בלעדיו. מטוטרקסאט היא תרופה שלרוב ניתנת במינון גבוה וגם ב[[אינטראטקל]] (זריקה לנוזל השדרה) כדי להצליח לעבור את [[מחסום הדם מוח]]. תופעות הלוואי קשות אך התרופה חשובה לטיפול כי היא מחליפה את ה[[חומצה פולית|חומצה הפולית]] בחומצה שדומה לה מאוד בהרכבה אך שונה מספיק כדי להרוס את התא הסרטני. התרופה וינקריסטין ניתנת לרוב כי השפעתה מאוד חזקה על תא סרטני בלוקמיה.
 
לעתים קרובות, כאשר מדובר בלוקמיה של [[לימפוציט T]], מוסיפים [[רדיותרפיה|הקרנות]] ל[[מוח]] או ל[[טחול]]. לאחר תקופת הטיפול הכימי האינטנסיבי, בדרך כלל לאחר שהסימנים מ[[מח עצם|מח העצם]] וממקומות ראשיים אחרים נעלמו, מתחילה תקופה של כ-1.5-3 שנים של טיפול [[כימותרפיה|כימותרפי]] מתון כדי לחסל תאי לוקמיה "נסתרים" שאולי שרדו. לרוב הטיפול המקובל הוא מטוטרקסאט ומרקפטופורין 6 במינונים פחות נמוכים מהרגיל שהנזק והרעילות שלהם אמנם קיים אך לרוב אינו מסכן כמו בתקופת הטיפול האינטנסיבית. במקרים שבהם הטיפול אינו משפיע על התא הסרטני תתפשט הלוקמיה ותגרום למות החולה, למרות שאם החולה יקבל [[השתלת מח עצם]] בזמן, יכולה הלוקמיה להיעלם ולא לחזור לעולם. במקרה של חזרת ה[[מחלה]] יינתנו טיפולים אינטנסיביים אף יותר. התלקחות של לוקמיה יכולה להופיע ב[[מוח]]במוח, ב[[מח עצם|מח העצם]], ב[[נוזל השדרה]], ב[[כבד]], ב[[טחול]], ב[[אשכים]] וב[[שחלות]]. חזרת הלוקמיה במח העצם היא חמורה ומחייבת טיפול מיידי. לרוב, כאשר המטופל יגיע להפוגה בצמיחת התאים, יילקחו ממנו [[תא אב|תאי אב]] מהדם ויוכנו ל[[השתלת מח עצם עצמית]].
 
==ראו גם==