בעיטת עונשין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: תיקון קישור
הבהרה
שורה 7:
 
הבעיטה מבוצעת מנקודה במרכז הרחבה, הנמצאת במרחק אחד עשר מטרים מה[[שער (ספורט)#כדורגל|שער]], ובעת ביצועה רשאים להמצא בתוך רחבת ה-16 רק השחקן שנבחר לבצע את בעיטת העונשין ושוער הקבוצה שנענשה. בנוסף, כמו בכל בעיטה חופשית, על שאר השחקנים לעמוד במרחק של לפחות 9.15 מטרים מהכדור בזמן הבעיטה. לשם כך מסומן על הדשא מחוץ לרחבה קו מעגלי ברדיוס של 9.15 מטר מנקודת הפנדל. לשוער מותר לנוע על קו השער, אך אסור לו לצאת משערו לפני הבעיטה. מרגע שבוצעה הבעיטה, מותר לכל השחקנים להיכנס אל תוך רחבת ה-16 והמשחק ממשיך כרגיל, מה שמאפשר לשחקנים לבעוט בכדור שנהדף על ידי השוער או ניתז מקורות או משקוף השער. לשחקן שביצע את בעיטת העונשין אסור לגעת בו שוב לפני שנגע בו שחקן אחר.
השחקן הבועט רשאי למסור את הכדור לאחד מחבריו לקבוצה, כל עוד המסירה קירבה את הכדור לשער ולא בוצעה לאחור. אפשרות זו פחות שכיחה בשל אי יעילותה, שכן עדיף לבצע בעיטה ישירה.
 
בגלל רוחבו של השער וקרבת נקודת העונשין אליו, מצליחים רוב בועטי בעיטות העונשין להחדיר את כדור העונשין אל תוך השער (להבקיע), ועל כן פסיקת בעיטת עונשין היא מהלך העשוי להכריע את המשחק.
 
על- פי- רוב, נבעטת בעיטת העונשין בעוצמה רבה ולשוערים אין יכולת להגיע ממרכז השער אל פינותיו התחתונות או העליונות. משום כך, בוחרים רוב השוערים לנחש להיכןלאן תיבעט בעיטת העונשין ולזנק לכיוון זה. מכיוון שלשוערים סיכוי נמוך לעצור את בעיטת העונשין, רמת הציפיות להצלחה נמוכה מהשוער אך גדולה מהשחקן הבועט.{{הערה|[http://sport-psychology.blogspot.com/2010/06/blog-post.html פסיכולוגיה מהנקודה הלבנה] באתר [http://sport-psychology.blogspot.com פסיכולוגיית ספורט]}} סיכויי הבקעת השער מרביים כאשר הכדור מוחדר לפינתו הגבוהה, הימנית או השמאלית, של השער, אך שחקנים רבים נמנעים מבעיטת הכדור לשם, מחשש שיחטיאו לחלוטין את מסגרת השער.
 
==דו-קרב בעיטות הכרעה==