טבח תל א-זעתר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3:
==רקע==
[[תמונה:4-tal-zaatar.jpg|ממוזער|300px|לוחמי הפלנגות בתל א-זעתר עם [[ויליאם האווי]] במרכז]]
[[מחנה פליטים פלסטינים|מחנה הפליטים]] תל א-זעתר בפאתי [[ביירות]] שיכן בתוכו כ-20,000 פליטים [[פלסטינים]] מ[[מלחמת העצמאות]] ה[[ישראל]]ית ב-[[1948]]. בקיץ [[1976]], אלפי חברי מיליציות [[נוצרים|נוצריות]] [[מארונים|מארוניות]] הטילו על המקום מצור, בתמיכת נשיא [[סוריה]] [[חאפז אל-אסד]] שהתערב במלחמת האזרחים ב-1976, נגד "המחנה הרדיקלי" (של הפלסטינים, הדרוזים והמוסלמים). הפגזות ה[[ארטילריה|ארטילריות]] במהלך הלחימה הרסו את מרבית המחנה.
המחנה נחשב למעוז אש"ף ו[[התנועה הלבנונית הלאומית]] של המחנה הרדיקלי, וכ-1,500 לוחמים מארגונים אלו שהו במקום. המחנה היה מבוצר היטב, ונחפרו בו תעלות תת-קרקעיות להגנה ואחסון תחמושת. מאחר שהמחנה נמצא במזרח בירות, בצדה הנוצרי של העיר, הוא הותקף לעתים קרובות על ידי המיליציות הנוצריות. בתחילת אוגוסט 1976 היה מצב הנצורים נואש ואנשי אש"ף בקשו למסור את המחנה לידי הנוצרים אם יורשה להם לעזוב את המחנה על נשקם{{הערה|{{מעריב|צ'ארלס גלאס|אש"ף מוכן למסור מחנה זעתר|1976/08/09|00100}}}}{{הערה|{{מעריב||מקור המים האחרון בתל־אל־זעתר בידי הנוצרים - נפילת המחנה קרובה|1976/08/12|00200}}}}. ב-12 באוגוסט 1976 המחנה נפל{{הערה|{{מעריב||אסד קיבל דיווח מיוחד|1976/08/13|00105}}}}.
==הטבח ואחריתו==
לטענת הנוצרים, מלבד זאת שלוחמי אש"ף מנעו את עזיבתם של התושבים הנצורים, הרי שבנוסף מרבית המתים נהרגו בקרבות על כיבוש המחנה, ולא בוצע טבח.
| |||